איסטנבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסטנבול
İstanbul
IBB logo.png
Istanbul collage 5f.jpg
פוטומונטאז' של העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg  טורקיה
שטח 1,830.92 קמ"ר
גובה 100 מטרים
תאריך ייסוד 667 לפני הספירה (כביזנטיון)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

11,755,536‏  (נכון ל-2009)
13,778,373‏  (נכון ל-2009)
6,211 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E / 41.01224; 28.976018קואורדינטות: 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E / 41.01224; 28.976018
אזור זמן UTC +2
http://english.istanbul.gov.tr
תמונת לווין של מיצר הבוספורוס, עם איסטנבול משני צדדיו. מימין - אסיה, משמאל - אירופה
יני ג'אמי (בטורקית: Yeni Camii המסגד החדש)

איסטנבול (טורקית İstanbul, נהגה אֶ‏סְ-טָ‏אמְ-בּוּ‏ל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בראשיתה נקראה ביזנטיון, והשם הוסב ב-330 לספירה לקונסטנטינופול. במקורות העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא) היא העיר הגדולה בטורקיה, בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. ההערכות בנוגע למספר תושביה נעות בין 11 ל-15 מיליון איש.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם איסטנבול מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (στήν Πόλι) שמקורו במילים ביווניות העתיקות "איסט טן פולין" (εις τήν Πόλι(ν)) שפירושן "אל העיר" - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטין או "קונסטנטין - פוליס (פוליס - ביוונית: עיר).

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19, אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית - "סטמבול" - Stamboul. הוספת צליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר".

רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. עד אז רווח השם קונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא.

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קווסטנטיני", אבל העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית: "פאי-אי טאחט" שפירושה בפרסית: "רגל כס המלכות" או "איסלמבול" שפירושו "של האסלאם".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר, העיר בנויה משני צידי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה). בכך איסטנבול היא למעשה העיר היחידה בעולם המשתרעת על שתי יבשות. שני גשרים מחברים בין חלקה ה"אסייתי" של העיר לחלקה ה"אירופי" וחוצים את הבוספורוס, הראשון, המכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון.

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צידי קרן הזהב - לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu - D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעיים משני צדי הבוספורוס. העיר גם סמוכה למוקדי רעש אדמה, הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ביזנטיון , קונסטנטינופול

בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306 - 337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 לספירה חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis.

עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד לסין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והייתה לפיכך העיר הגדולה באירופה באותה תקופה.

העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכז של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. זו חזרה, בסופו של דבר, לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס שתפסה ללא קרב בשנת 1261.

בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע הנודע ככיבוש קונסטנטינופול, ונהייתה בירת האימפריה העות'מאנית (עד לסיום קיומה של האימפריה - ב־1 בנובמבר 1922).

בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.

אף על פי שאיסטנבול איננה עוד בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר קטנה מאוד בשנים אלה בשל מלחמת יוון-טורקיה, שהובילו לבריחת היוונים ליוון. בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ונבנו בעיר כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים.

בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר בצורה קיצונית. מצוקת מקומות המגורים הובילה לבניית שיכונים רבים ובבנייה זולה ולא בטוחה מפני רעידות אדמה, וכן צמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר. האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימניה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) - שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונמי.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיסטנבול הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוזות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור ההיסטורי באיסטנבול
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Aya sofya.jpg
מדינה Flag of Turkey.svg טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
Istanbul PU889.jpg

ארמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שווקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל טורקיה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בטורקיה

האזור ההיסטורי באיסטנבולחתושש: הבירה החתיתהאתר הארכאולוגי של טרויהספרנבולוהמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאיהייראפוליס ופמוקלהלטואון וקסנתוסהר נמרוטהפארק הלאומי גרמה ואתרי הסלע בקפדוקיהמסגד סלימייה והמתחם החברתיהאתר הניאוליטי של צ'טלהויוק * פרגמון * לידת האימפריה העות'מאנית - בורסה וג'ומלקזק

הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים

איבדאןאיסטנבולבגדאדבואנוס איירסבוגוטהבייג'ינגבנגלורבנגקוקג'קרטהדאקהדלהיהונג קונגטהראןטוקיוטורונטויאנגוןכלכותהלאגוסלאהורלונדוןלימהמומבאימוסקבהמנילהמקסיקו סיטיניו יורקסאו פאולוסיאולסינגפורסנטיאגו דה צ'ילהקראצ'יקהירקינשאסהריו דה ז'ניירושאנגחאי