איסטנבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסטנבול
מדינה טורקיה
שטח 1930 קילומטרים רבועים
תאריך יסוד 667 לפני הספירה (כביזנטיום)
אוכלוסייה
 - עירונית
 - צפיפות

10,034,830
5,199/קמ"ר
קואורדינטות 41°00′0″N 28°50′0″E
אזור זמן UTC +2
http://www.ibb.gov.tr
מיקום העיר איסטנבול בטורקיה

מיקום העיר איסטנבול בטורקיה

איסטנבול (טורקית İstanbul, נהגה אֶ‏סְ-טָ‏אמְ-בוּ‏ל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בעבר ביזנטיון, קונסטנטינופול ובמקורות ובדפוסים העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא) היא העיר הגדולה בטורקיה, אחת הערים העתיקות בעולם, וראשיתה בתקופת יוון העתיקה. בשנת 2000 מנתה העיר כ-13 מיליון תושבים. קיימות הערכות שונות בנוגע למספר התושבים, הנעות בין 11 ל-15 מיליון איש.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה

תמונת לווין של מיצר הבוספורוס, עם איסטנבול משני צדדיו. מימין - אסיה, משמאל - אירופה
תמונת לווין של מיצר הבוספורוס, עם איסטנבול משני צדדיו. מימין - אסיה, משמאל - אירופה

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר, העיר בנויה משני צידי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה). בכך איסטנבול היא למעשה העיר היחידה בעולם המשתרעת על שתי יבשות. שני גשרים מחברים בין חלקה ה"אסייתי" של העיר לחלקה ה"אירופי" וחוצים את הבוספורוס, הראשון, המכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", הגשר השני, "גשר פתיה סולטן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון.

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צידי קרן הזהב - לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גאלטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu - D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעיים משני צידי הבוספורוס. העיר גם סמוכה למוקדי רעש אדמה, הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים.

[עריכה] תולדות העיר

תנועה הנעה לכיוון גשר הבוספורוס
תנועה הנעה לכיוון גשר הבוספורוס
יני ג'אמי (בטורקית: Yeni Camii המסגד החדש)
יני ג'אמי (בטורקית: Yeni Camii המסגד החדש)

עד 1930 נקראה העיר קונסטנטינופוליס או קונסטנטינופול ובזמן העתיק ביזנטיון (או ביזנטיוּם).

ביזנטיון הייתה פוליס ביוון העתיקה. העיר נוסדה על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בשנת 667 לפנה"ס, אשר קראו לעיר על שם מלכם ביזס (Βύζας). השם "ביזנטיון" (Byzantion) הינו תרגום ללטינית של השם היווני (Βυζάντιον) - "וי זאן דאון".

הקיסר הרומאי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה והרסה. מיקומה וחשיבותה האסטרטגית הביאו את הקיסר הרומאי קונסטנטינוס (306 - 337 לספירה) לבנות את העיר מחדש בשנת 330 לספירה. בתחילה קרא לה הקיסר "רומא החדשה" (Nova Roma), אולם בהמשך קרא לעיר על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלאטינית: Konstantinoupolis. תעתיקים מאוחרים של שם זה בעברית: קושטא) - "עירו של קונסטנטין", וקבע אותה כבירתו.

לשיא כוחה הגיעה לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית בשנת 476 לספירה ואילך. בתקופה זו היא הייתה בירת האימפריה הביזנטית בשם קונסטנטינופוליס, ששלטה גם בארץ ישראל ומרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי וכן קשרי מסחר ימיים עם אפריקה הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

תושבי העיר היווניים ביזנטינים קראו לעיר "אי פולי" - "העיר", מאחר והיא נחשבה בעיניהם ובעיני תושבי האימפריה הביזנטית כמרכז העולם, ובשל היותה העיר הגדולה באירופה באותה תקופה. העיר נכבשה במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונשדדו אוצרותיה, אולם שוחררה על ידי מיכאל השמיני פלאאולוגוס בשנת 1261.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע הנודע ככיבוש קונסטנטינופול, ונהייתה בירת האימפריה (עד לסיום קיומה של האימפריה - ב־1 בנובמבר 1922), בשם איסטנבול או סטנבול. אולם, רק בשנת 1930 שונה שמה באופן רשמי לאיסטנבול, ועד אז היא הייתה ידועה במערב בעיקר בשמה הקודם.

בשנת 1923 הועברה הבירה של טורקיה לאנקרה.

על אף שאיסטנבול כבר איננה בירת טורקיה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של המדינה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר קטנה מאוד בשנים אלה בשל מלחמת יוון-טורקיה, שהובילו לבריחת היוונים ליוון. בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ונבנו בעיר כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של ביניינים רבים.

בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר בצורה קיצונית. מצוקת מקומות המגורים הובילה לבניית שיכונים רבים ובבנייה זולה ולא בטוחה מפני רעידות אדמה, וכן צמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר. האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימניה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

[עריכה] מקור השם

מקור השם איסטנבול מהמילים היווניות המודרניות "סטין פולי" (στήν Πόλι) שמקורו במילים ביווניות העתיקות "איסט טן פולין" (εις τήν Πόλι(ν)) שפירושן "אל העיר" - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטין או "קונסטנטין - פוליס (פוליס - ביוונית: עיר).

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19, אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית - "סטמבול" - Stamboul. הוספת צליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר".

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קווסטנטיני", אבל העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית: "פאי-אי טאחט" שפירושה בפרסית: "רגל כס המלכות" או "איסלמבול" שפירושו "של האיסלאם".

[עריכה] רעידות אדמה

איסטנבול ממוקמת בקרבת קו השבר של צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) - שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קירבת העיר לים השיש מגביר את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה עשויה העיר להיפגע מגלי צונמי.

[עריכה] השכלה

באיסטנבול הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

[עריכה] תחבורה

עמוד ראשי
ערך מורחב – תחבורה באיסטנבול

[עריכה] שדות תעופה

[עריכה] מחוזות העיר

[עריכה] אתרים בעלי חשיבות

האזור ההיסטורי באיסטנבול
אתר מורשת עולמית
מדינה טורקיה טורקיה
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
מסגד אורטקוי על גדות הבוספורוס
מסגד אורטקוי על גדות הבוספורוס

[עריכה] ארמונות

[עריכה] מסגדים


[עריכה] מוזיאונים

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות

[עריכה] רחובות

[עריכה] שווקים

[עריכה] אתרים אחרים

[עריכה] גשרים

[עריכה] ספורט

[עריכה] קבוצות כדורגל

[עריכה] ערים תאומות

לאיסטנבול 45 ערים תאומות:

ועוד

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איסטנבול

כלים אישיים