אדוארד פטרמן

אדוארד פטרמן
Eduard Veterman
	אין תמונה חופשית
לידה	9 בנובמבר 1901; האג, הולנד
פטירה	28 ביוני 1946 (בגיל 44); Laren, הולנד
מדינה	ממלכת ארצות השפלה
שפות היצירה	הולנדית

אליאס "אדואר" פטרמן (בהולנדית: Elias "Eduard" Veterman; האג, 9 בנובמבר 1901 - לארן (Laren), 28 ביוני 1946) היה סופר, אמן ויזואלי ואיש המחתרת ההולנדית במהלך מלחמת העולם השנייה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרמן היה ממוצא יהודי. הוא הוכשר כאמן חזותי באקדמיה לאמנות חזותית בהאג. הוא היה פעיל כצייר וכשרטט ואייר ספרים, אך נודע בעיקר בפעילויות אחרות שלו. הוא החל את דרכו על הבמה כיד ימינו של קור ואן דר לוכט מלסרט (Cor van der Lugt Melsert), שעליו כתב לימים ספר יחד עם גיסו יאן ואן איס. הוא כתב חמישה עשר רומנים ושלושים מחזות. הוא נחשב מייצג של דקדנס.

ניסיונותיו של פטרמן להקים להקת תיאטרון או קברט משלו פעמיים הסתיימו בפיאסקו פיננסי. הוא זכה להצלחה רבה יותר כמחזאי ובמאי בתיאטרון ההולנדי בהאג. כשהגרמנים פלשו להולנד ב-1940, כבר לא יכול היה לפעול בתחום. הוא אימץ שם בדוי - פרופ' אדוארד ז'אק נקר, פרופסור לתולדות האמנות - ונאלץ להסתתר. בתקופת הכיבוש השתמש בתעודות זהות מזויפות שיוצרו לאנשים במסתור וללוחמי התנגדות. הוא היה חלק מקבוצת ההתנגדות Luctor et Emergo.

פטרמן נבגד ב-1943 ונעצר על ידי הגסטפו. הוא נכלא בכלא סכוונינגן (Oranjehotel). הוא נידון למוות ונלקח לכלא בלוטרינגהאוזן, שם שוחרר על ידי האמריקאים ב-1945. לאחר השחרור נחל הצלחה עם ההצגה "מלון אורנייה" (Oranjehotel), שעלתה על הבמה 150 פעם.

הנסיך ברנהרד הזמין את פטרמן לכתוב את ההיסטוריה של הכוחות המזוינים המקומיים, אך הכותב רצה לחשוף את התנהגותם המפוקפקת של חיילים ופוליטיקאים בכירים במהלך המלחמה, והפנייה בוטלה.

ביוני 1946, פטרמן ורעייתו קטי (Katy) מתו בתאונת דרכים ליד לארן. פטרמן היה לצנינים בעיני רבים מאנשי מוסדות השלטון לאחר השחרור, ולכן נפוצו מיד שמועות על חיסול, אך הוכחות לכך מעולם לא נמצאו.

לא נעשתה חקירה לגבי התאונה. כך גם לגבי תאונת הדרכים שבה לוחם ההתנגדות האב לודו בליס נהרג ב-15 באוגוסט 1945, אדם שגם הוא מתח ביקורת על שרים. הם השתמשו באותו מוסך באוטרכט. ^[1]