יהדות הולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה לבית הכנסת באנסחדה (צולם ב-2005)

התעודה הראשונה על אודות הקהילה היהודית של הולנד מתוארכת להמאה ה־12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים שהספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.

המאה ה־17[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמאר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואף נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר תחוקק חוקים בנושא היהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635.

למרות שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, בהם ענף היהלומים. עם הזמן אף נוצר מונופול יהודי בענף זה. בשנת 1626 הקים הרב מנשה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים.

במאה ה־17 באו על הקהילה היהודית מספר משברים בין המתבוללים לאורתודוקסים, והמפורסמים שבהם היו פרשיות אוריאל דה קוסטה וברוך שפינוזה. באמצע המאה ה־17 רבים מיהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.

ב-1657 הכריז שליט הולנד שהיהודים הם נתינים שווי זכויות. לא הוסר הצורך להישבע שבועה נוצרית לשם הצטרפות לגילדות ולכן ההצטרפות המשיכה להיות מוגבלת ליהודים ומאותה סיבה לא יכלו להתמנות למשרות ציבוריות.

המאה ה־18 וה־19[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־18 הורע מצב היהודים, היקף המסחר שלהם הידרדר והם סבלו משלטון צרפת. 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. ב־1796 הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה.

בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים ו־5,000 יהודים ספרדים. המלך ויליאם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. בתקופה זו עסקו רוב היהודים במסחר ואף בלט חלקם בין המשפטנים והסופרים וכן בשורות הסופרים והאומנים. ביחס לחינוך בתי-ספר יומיים, ילדים יהודים היו רק באמסטרדם ואף שם הספיקו לקלוט רק שליש מהילדים בגיל בית-ספר. נוסף לכך התקיימו גם מוסדות חינוך יהודי משלים בערים – אמסטרדם, רוטרדם והאג. גם בית המדרש הוותיק להכשרת רבנים המשיך בפעולתו והיו לו כמה עשרות תלמידים מדי שנה ושנה. בעיקר גדלה השפעת התנועה הציונית ותנועת היהדות החרדית שהתרכזה סביב אגודת ישראל.

המאה ה־20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת העולם השנייה נאמד מספר היהודים בהולנד בכ-140,000 נפש ועליהם נוספו 30,000 פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. מייד לאחר כניסת הכוחות הגרמנים אל הולנד, הוטלו על היהודים צווים והגבלות. כ־2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. רבים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ואל למחנות השמדה במזרח אירופה. בהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל מאוד של הוורמאכט, הצבא הגרמני. מרבית ההולנדים לא סייעו ליהודים, וחלקם אף השתתפו בתהליך האיתור, הריכוז וההובלה של יהודי הולנד יחד עם הנאצים. הנאצים הקימו מספר מחנות ריכוז אליהם גורשו היהודים: במזרח הולנד ובצפונה במחנהוסטרבורק (הולנדית: Westerbork) ליד העיר חרונינגן (Groningen) אליה גורשו היהודים על ידי "המשטרה הירוקה" (Groene Politie). עם זאת, היו בהולנד מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים, כגון פעולות ההצלה של קבוצת בני-בלי-שם, יוהאן ואן הולסט שפעל יחד עם הנרייטה פימנטל וולטר סוסקינד, ואחרים. היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה לאין ערוך מבכל מדינה אחרת. ראוי לציין במיוחד את הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן. אולם, רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה - 101,800 נפש, על פי האומדנים.‏[1]

המאה ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעות לגבי מספר היהודים חלוקות, הערכות שמרניות מניחות כי בשנת 2005 חיו בהולנד כ-26,500 יהודים. הערכות אחרות מניחות כי בהולנד יש בין 40,000 ל-45,000 יהודים, בכללם כ-10,000 יורדים ישראלים. רוב היהודים אינם מסונפים לקהילות היהודיות.

הקהילות היהודיות מאוגדות בשני זרמים עיקריים: האורתודוקסים והליברלים. יוצאות מכלל זה הן שתי קהילות חדשות בנות המאה ה־21: הקהילה הקונסרבטיבית בוויספ ובית החידוש באמסטרדם. בית החידוש היא קהילה ליברלית שמקבלת את עיקרון היהדות הפטרינאלי, זאת אומרת יהודים שרק אביהם יהודי. ככלל, הזרם הליברלי בהולנד מסורתי יותר מהתנועה הרפורמית העולמית, למרות שייכותו אליה. הולנד היא אחת המדינות האחרונות בעולם בהן ניתן למצוא קהילות רפורמיות אשר לא השוו את זכויות הנשים לגברים. כך ישנן קהילות בהן נשים לא מורשות לעלות לתורה, לעטות טלית וכדומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן נדל, אחד לאחד ובאין רואה : קורות הצלתם של ילדים יהודים בידי ארגוני מחתרת באזור השאובורג באמסטרדם, ילקוט מורשת, פ"ג, תשס"ז, עמ' 105-‏135. ‬
  • דן מכמן, מקומה של שואת יהודי הולנד במרקם היסטורי רחב : גישות של היסטוריונים לא-הולנדיים, דפים לחקר השואה, ט"ז, תשס"א, עמ' 41-‏56. ‬
  • יגאל בנימין, פעולות ההצלה של המחתרת החלוצית בהולנד, דפים לחקר תקופת השואה, י"ד, תשנ"ח, עמ' 77-‏107. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: יוסף מכמן, הערך: הולנד, האנציקלופדיה של השואה, (עורך: ישראל גוטמן), כרך ב, ירושלים: הוצאת יד ושם, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1990, עמ' 349-340.
יהדות אירופה

אוסטריהאוקראינהאוזבקיסטןאזרבייג'ןאיטליהאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנד ·הונגריהצ'כיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקפריסיןרומניהרוסיהשבדיהשווייץטורקיה

ראו גם: יהדות אשכנזמזרח אירופה
אירופה