אדריאנו בנקיירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדריאנו בנקיירי

אדריאנו בנקייריאיטלקית: Adriano Banchieri) ‏(3 בספטמבר 1568 - 1634) היה מלחין, תאורטיקאי מוזיקה, נגן עוגב ומשורר איטלקי מסוף תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק. בנקיירי ייסד את ה"אקדמיה דאי פלורידי" בבולוניה.

בנקיירי נולד ומת בבולוניה. בשנת 1587 היה לנזיר במסדר הבנדיקטינים. הוא נדר את נדריו ב-1590 ושינה את שמו המקורי, טומאזו, לאדריאנו. אחד ממוריו במנזר היה ג'וזפו גואמי, שהיה בין מעצבי סגנונו.

כמו אורציו וקי, גילה עניין בהמרת המדריגל למטרות דרמטיות. בפרט, היה בין מפתחי צורה שכונתה "קומדיית מדריגל" - קבצים לא-מבוימים אך דרמטיים של מדריגלים, שהצטרפו, כאשר הושרו בזה אחר זה, לסיפור. קומדיית המדריגל נחשבה פעם לאחת ממבשריה החשובים של האופרה, אבל רוב חוקרי המוזיקה רואים בה כיום התפתחות נפרדת, חלק מן העניין הכללי שהתעורר באיטליה של התקופה ביצירת צורות מוזיקליות-דרמטיות. בנוסף לכך, נודעת לבנקיירי חשיבות כמחבר קנצונטות, חלופה קלילה יותר ופופולרית מאוד למדריגל בשלהי המאה ה-16. בנקיירי לא ראה בעין יפה את המונודיסטים ונטיותיהם ההרמוניות המהפכניות, שבעניינן התבטא בחריפות ב-Moderna Practica Musicale שלו (1613), ובה בשעה ארגן בשיטה את השימוש הלגיטימי של אמנות המונודיה בבס ממוספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]