אהרן אלפנדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אהרן אלפאנדרי
לידה 1700
איזמיר, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1774 (בגיל 74 בערך)
חֶבְרוֹן, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1774 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ברזילי יעבץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 17011774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר איזמיר שבטורקיה בשנת תס"א (1701), לרבי משה אלפנדרי, ולבתו של רבי חיים בן מנחם אלגאזי (בעל "בני חיי"). רבו העיקרי היה רבי בנימין בן שלמה הלוי, אב בית הדין באיזמיר, המוזכר רבות בספריו של רבי אהרן. כן למד אצל רבי ברזילי יעבץ (הר"י ברזילי) בעל לשון ערומים.

בצעירותו שהה תקופה מסוימת בעיר רודוס, שם נשא ונתן עם רב הקהילה היהודית ברודוס רבי משה ישראל שהיה מגדולי אותו דור. לאחר מכן חזר לאיזמיר ונתמנה לחבר בבית הדין בעיר.

בזקנותו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון. בשנת תק"ל (1770) נתמנה לתפקיד ראש רבני חברון. החיד"א מספר על פגישתו עם רבי אהרן בעיר חברון: "וזכיתי להכיר להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו, ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו".[1] בתקופה זו צויד החיד"א בכתב שליחות מאת רבני חברון לפני צאתו לערי אירופה, כאשר רבי אהרן הוא ראשון החותמים עליו.[2]

רבי אהרן נפטר בעיר חברון בשנת ה'תקל"ד (1774), ושם נטמן. נכדו היה הרב יצחק ארדיט, שגם ספד לו במותו.

תקופת חייו של הרב רבי אהרן אלפנדארי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ספר יד אהרן, מהדורא בתרא

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קיט, מהר"ר אהרן אלפנדרי
  2. ^ הדרום טז - שעוועל, חיים דוב (עורך), עמ' 109, באתר HebrewBooks