חיבור אבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה. עדויות לקיומה של היצירה הן אזכורים ביצירות אחרות שכן שרדו, ולעיתים שרד רק חלק מהיצירה שמלמד על שאר חלקיה.

חיבורים אבדו מכל מיני סיבות. לפעמים איבדו אותם במשבר או אסון היסטורי (כמו למשל שריפת הספרייה הגדולה של אלכסנדריה), לפעמים הם הושמדו בכוונה בגלל תוכנם (כסוג של צנזורה, למשל באמצעות שריפת ספרים) ולעיתים, כותבי החיבורים עצמם החליטו להשמידם, מסיבות שונות (אם כי לא תמיד הצליחו - הפואמה האפית אינאיס נשמרה על ידי אוגוסטוס, למרות שיוצרה, ורגיליוס, ציווה להשמידה, וכך גם יצירותיו של פרנץ קפקא פורסמו למרות בקשתו שיושמדו).

לעיתים, שורדים חלקים מחיבורים אלה כציטוטים בחיבורים אחרים. למשל, האנציקלופדיה "תולדות הטבע", מאת פליניוס הזקן, מצטטת חיבורים קדומים יותר. בין היתר, התבססה האנציקלופדיה על כתביו של מרקוס טרנטיוס וארו - מלומד וסופר רומאי, שחי ופעל כ-100 שנים לפני פליניוס. מקור אחר הוא מרקוס ויפסניוס אגריפס, שעל מפותיו הסתמך פליניוס בחלק מהכרכים הגאוגרפיים. בערכים זואולוגיים הסתמך פליניוס על אריסטו, ובתחום הבוטני על תאופרסטוס.

כמו כן, לעיתים שורדים חיבורים אבודים כעתיקות, או כאשר הדפים עליהם הם נכתבו משמשים כמצע לכתבים מאוחרים יותר (פלימפססט). דוגמה לחיבור שנחשב כאבוד, אך נמצא לאחרונה, הוא הפלימפססט של ארכימדס, ששרד מתחת לטקסט של ספר תפילה.

רוב החיבורים האבודים החשובים ביותר נכתבו בעידן הקלאסי, מאחר שלפני המצאת הדפוס היו עותקים מעטים מכל כתב יד, אך ישנן דוגמאות מכל תקופות ההיסטוריה, למשל, גם במאה ה-20 אבדו סרטי ראינוע רבים (כ-80% מהם) מאחר שצולמו על חומר בלתי יציב הנוטה להתלקחות, שדרש טיפול מסור על מנת לשמרו.

חיבורים אבודים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם הקלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים רבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים סיניים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

טקסטים נוצריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכרונות הגסיפוס והיסטוריה שלו על כנסייה הנוצרית.
  • ה"אנטיתזות" (Antitheses) מאת מרקיון. כתביו הושמדו בגלל כפירתו בעיקרי הנצרות האורתודוקסית. כמה ציטוטים מהספר קיימים בפולמוסים שנכתבו נגדו על ידי אנשי הכנסייה.

המאה ה-3[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-4[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-9[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניכאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ה"ארז'נג" - הספר הקדוש של המניכאיזם.

זורואסטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בבא בתרא דף י"ד עמוד ב', וכפירוש הריטב"א שם ועוד.