חיבור אבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה עד ימינו. עדויות לקיומה של היצירה קיימות בזכות אזכורה ביצירות אחרות שכן שרדו, ולעתים שרד רק חלק קטן מהיצירה, והוא מלמד על שאר חלקיה.

חיבורים יאבדו מכל מיני סיבות. לפעמים איבדו אותם במשבר או אסון היסטורי (כמו למשל שריפת הספרייה הגדולה של אלכסנדריה), לפעמים הם הושמדו בכוונה בגלל התוכן שלהם (כסוג של צנזורה, למשל באמצעות שריפת ספרים) ולעתים, כותבי החיבורים עצמם החליטו להשמידם, מסיבות שונות (אם כי לא תמיד הצליחו - הפואמה האפית אינאיס נשמרה על ידי אוגוסטוס, למרות שיוצרה, ורגיליוס ציווה להשמידה וכך גם יצירותיו של פרנץ קפקא פורסמו למרות בקשתו שיושמדו).

לעתים, חלקים מהחיבורים האלה שורדים כציטוטים בחיבורים אחרים. למשל, האנציקלופדיה "תולדות הטבע", מאת פליניוס הזקן, מצטטת חיבורים קדומים יותר. בין היתר, התבססה האנציקלופדיה על כתביו של מרקוס טרנטיוס וארו - מלומד וסופר רומאי, שחי ופעל כ-100 שנים לפני פליניוס. מקור אחר הוא מרקוס ויפסניוס אגריפס, שעל מפותיו הסתמך פליניוס בחלק מהכרכים הגאוגרפיים. בערכים זואולוגיים הסתמך פליניוס על אריסטו, ובתחום הבוטני על תאופרסטוס.

כמו כן, לעתים שורדים חיבורים אבודים כעתיקות, או כאשר הדפים עליהם הם נכתבו משמשים כמצע לכתבים מאוחרים יותר. דוגמה לחיבור שנחשב כאבוד, אך נמצא לאחרונה, הוא הפלימפססט של ארכימדס, ששרד מתחת לטקסט של ספר תפילה.

רוב החיבורים האבודים החשובים ביותר נכתבו בעידן הקלאסי, מאחר שלפני המצאת הדפוס היו עותקים מעטים מכל כתב יד, אבל ישנן דוגמאות מכל תקופות ההיסטוריה, למשל, גם במאה ה-20 אבדו סרטי ראינוע רבים (כ-80% מהם) מאחר שצולמו על חומר בלתי יציב הנוטה להתלקחות, שדרש טיפול מסור על מנת לשמרו.

חיבורים אבודים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם הקלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ענייני אסיה", "ענייני אירופה", "על ים האירתריאני" מאת אגאתרכידס.
  • ספר פילוסופיה מאת אנכסגורס. רק קטעים מפרק הראשון שרדו.
  • "על עשיית ספירות" מאת ארכימדס.
  • ספר על אסטרונומיה מאת אריסטרכוס מסאמוס, שבו הוא תיאר את התאוריה ההליוצנטרית שלו.
  • "דה וויטא סואה" מאת אוגוסטוס קיסר.
  • "היסטוריה של בבל" מאת ברוסוס.
  • תשעה ספרים מאת יוליוס קיסר, וכן מכתבו ושירי אהבתו שנכתבו בנערותו.
  • היסטוריה של מסעי צבאו של אלכסנדר הגדול, היסטוריה של יוון, והיסטוריה של מלחמה הפיניקית מאת קליסתנס.
  • זכרונות של סולה, צוטט אצל פלוטארכוס.
  • מילון שפת האטרוסקית, היסטוריה של קיסרות אוגוסטוס, היסטוריה של קרתגו, ופולמוס בעד קיקרו מאת קאטו הזקן.
  • היסטוריה של פרס וסוריה ועוד היסטוריה של הודו מאת קטסיאס.
  • שלושה ספרים על מתמטיקה ואחד על לוגיקה מאת אוקלידס.
  • ספר על כתבי קאטן הזקן, סאטורנוס שעוסק בטקסי הדת של רומא, אנציקלופדיה שלמה, וספר על הנביאות מאת ווריוס פלאקוס.
  • "על הטבע" ו"האפיטאפוס" מאת גורגיאס.
  • "המרגיטס" מאת הומרוס.
  • שלושה-עשר הספרים מאת לוקאנוס, שאחד מהם חלק ממעגל האפיקות הטרויאנית.
  • "מדיאה" מאת אובידיוס, רק שני חלקים שרדו.
  • "היסטוריה של המלחמות בגרמניה", "סטודיוסוס" על הרטוריקה, ו"היסטוריה של תקופתו" מאת פליניוס הזקן. הספר הראשון והאחרון צוטט על ידי טקיטוס.
  • "היסטוריה של קונסטנטינוס הגדול" מאת פראקסאגורוס.
  • ארבעה ספרים פילוסופים מאת פרוטגורס.
  • "על גורמי הרהיטות המושחתת" מאת קווינטיליאנוס.
  • ספרי הסיבילות, שהיו בסיסה של הדת של רומא הפאגנית.
  • "ההיסטוריה" מאת סטראבון.
  • שלושה-עשר ספרים על היסטוריה, דקדוק, ספרות, פילוסופיה, ומשקי יוון העתיקה מאת סווטוניוס.
  • ספרים של ההיסטוריון אסיניוס קוודראטוס.
  • ספריהם של כל משוררי המעגל האפי, לבד מהומרוס. אלה כללו את ששת ספרי מעגל האפי: "סיפריה", "איתיופוס", "האיליאדה הקטנה", "ביזת טרויה", "נוסטוי", וה"טלאגוני".

חיבורים רבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחזות אייסכילוס. מתוך 90 רק 6 שרדו עד ימינו. קטעים מהמחזה "אכיליוס" נתגלו על ידי ארכאולוגים בשנות ה-90 של המאה ה-20 במצרים.
  • מחזות אגאתון. כולם אבודים.
  • שירי אלקאיוס. מתוך 10 מגילות שרדו רק כמה ציטוטים.
  • שירי אלקמן. רק 100 בתים שרדו. בשנות ה-60 הרבה חלקים נמצאו על ידי ארכאולוגים.
  • מחזות אריסטופאנס. רק 11 מתוך 40 שרדו.
  • שבעה-עשר המחזות שיוחסו לאאופוליס.
  • חיבורי אריסטו. מומחים מניחים שרק חמישית מתוך כל עבודתו שרדה.
  • חלק מעבודותיו של אריאנוס ההיסטוריון.
  • שירי קאלימאכוס. רק 6 מתוך כמעט 800 שרדו כולל כמה חלקים קצרים.
  • ספרי קיקרו. רק 6 מהם שרדו. הם עוסקים ברטוריקה. חלקים מ-7 ספרים אחרים על הפילוסופיה קיימים היום.
  • חיבוריו של דמוקריטוס. הוא כתב הרבה על האתיקה. רק קטעים שרדו.
  • מחזות אוריפידס. 18 מתוך 90 שרדו, וכן קטעים ארוכים מעוד כמה מהם.
  • חיבורי הרקליטוס. כתביו שרדו רק בציטוטים.
  • מחזות מנאנדרוס. הוא כתב יותר מ-100 קומדיות. אחת מהן שרדה.
  • שירי פינדארוס. רק שירי הניצחון שלו שרדו. רוב השאר ידוע מציטוטים ומפפירוסים שנתגלו במצרים בעת החדשה.
  • מספר חיבורים של פילון האלכסנדרוני (למשל, בסדרת "נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס").
  • שירים ונאומים מאת פליניוס הצעיר.
  • מחזות סופוקלס. רק 7 שרדו מתוך 123.
  • שירי סאפפו. רק אחד מהם שרד בצורה מלאה. יש קטעים מעוד כמה שירים שעדיין קיימים.
  • חיבורי פיתגורס. אין טקסטים שנכתבו על ידיו.
  • חיבורי זנון מאליאה. פילוסוף פרה-סוקראטי רק מושפע. אף-אחד מכתביו לא שרד בגרסה מלאה.
  • כתריסר כתבי פרשנות פילוסופיים של מטרודורוס מלמפסקוס על דיעותיו של אפיקורוס
  • בין יצירותיה של היפאטיה, שאבדו כולן, פירוש לספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה", פירוש לספרו של אפולוניוס על החרוט, והערות על עבודתו של תלמי.
  • ידיעותינו על סוקרטס מגיעות מתיאורים חיצוניים, בעיקר מתיאוריו כפי שהוא מופיע ביצירותיו של תלמידיו, אפלטון וקסנופון.

חיבורים סינים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניכאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ה"ארז'נג" - הספר הקדוש של המניכאיזם.

טקסטים מקראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

המאה ה-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכרונות הגסיפוס והיסטוריה שלו על כנסייה הנוצרית.
  • השורת האל מאת מרקיון. כתביו הושמדו בגלל כפירותו מנצרות האורתודוקסית. כמה ציטוטים קיימים בפולמוסים שנכתבו נגדו על ידי אנשי הכנסייה.

המאה ה-3[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-4[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-9[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]