איזמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איזמיר
İzmir
Izmirbeleidyelogo.jpg
Izmir,city-5.png
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg  טורקיה
מחוז מחוז הים האגאי
ראש העיר אזיז קוג'אולו
שטח 855 קמ"ר
גובה 30 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

2,649,582‏  (נכון ל-2007)
3,371,900‏  (נכון ל-2007)
3,099 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)
קואורדינטות 38°26′N 27°09′E
אזור זמן UTC +2
http://www.izmir.bel.tr

איזמיר (טורקית İzmir - נהגה "איז-מיר‏ש" וההטעמה על ההברה הראשונה; יוונית Σμύρνη) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסיתי.

לאיזמיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ובשנת 2004 עמד מספר תושביה על 2,732,700, ואילו בשטחה המטרופוליטני התגוררו 3,371,900 תושבים. העיר שוכנת לחוף מפרץ איזמיר, שהוא שלוחה של הים האיגאי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזמיר נקראה לפנים בשם היווני סמירנה והיא מן הערים הקדומות באסיה הקטנה. היוונים בנו אקרופוליס - מצודה הכוללת כמה מיקדשים - על פסגת גבעת פאגוס, שלמרגלותיה הייתה בנויה העיר, אולם מכל אלה כמעט ולא נותרו שרידים.

אחד ממקדשים אלה היה של המשורר היווני הומרוס, ולפי מסורתם של תושבי סמירנה העתיקה נולד הומרוס בעירם. בסוף המאה השישית לפני הספירה חרבה העיר, אך שוקמה בסוף המאה הרביעית לפני הספירה בידי אלכסנדר מוקדון ונחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם.

מאז 1424 הייתה העיר חלק מהאימפריה העות'מאנית שרוב תושביה היו נוצרים יוונים וארמנים וכן מיעוט של יהודים. רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, שבה הייתה טורקיה בצד המנוצחים, השתלטו חיילים יווניים על איזמיר וסביבתה ב1919, והריבונות היוונית אף אושרה בהסכם סוור בשנת 1920.

מוסטפא כמאל, כבש את העיר בחזרה בשנת 1922. חלק גדול מן העיר עלה בלהבות, ורבבות אזרחים יווניים נמלטו ממנה. כעבור שנה אושרה הריבונות הטורקית במסגרת הסכם לוזאן. לאחר שיוון וטורקיה חתמו על הסכם לחילופי אוכלוסין על בסיס דתי (נוצרים ליוון ומוסלמים לטורקיה), לא נשארו בעיר יוונים כלל.

יהודי איזמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות איזמיר

קהילת איזמיר הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות באימפריה העות'מאנית, החל מן המאה ה-17. בשיאה, באמצע המאה ה-19, שכנו בעיר כ-40,000 יהודים.

נוכחותם של יהודים באיזמיר (בשמה היווני, סמירנה) בימי קדם מוזכרת בברית החדשה, אך לא התקיימה בעיר קהילה משמעותית בתקופת הביזנטים, וגם לא במאתיים השנה שלאחר כיבוש העיר על ידי העות'מאנים ב-1424. בראשית המאה ה-17, עם עליית חשיבותה המסחרית של איזמיר, החלה להתבסס בעיר קהילה יהודית. רובה הורכבה מצאצאים לגולי ספרד, מהם רבים שהגיעו לאיזמיר מסלוניקי או מאיסטנבול.

הקהילה נהנתה מאוטונומיה ומחופש דת יחסי, וקיימה מערכות חינוך ומשפט נפרדות. לאורך השנים עסקו בני הקהילה במסחר וכן בענפי ייצור שונים, ואף השתלבו במערכות השלטון. ב-1657 נוסד בעיר בית דפוס עברי, ובמאה ה-19 יצאו לאור עיתונים יהודים, ופעלו בה מוסדות תרבות.

שבתי צבי, משיח שקר שסחף קהילות רבות בעולם היהודי במאה ה-17, היה בן העיר והיו לו חסידים רבים בקרב הקהילה.

במאה ה-19 החלה הקהילה מדלדלת, תהליך שהואץ בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר במלחמה עם יוון. כ-10,000 מבני הקהילה עלו לישראל לאחר הקמתה.

כיום מונה הקהילה כ-2000 בני אדם.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]