אוסוולד קדוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוסוולד קדוק
Oswald Kaduk
תמונת מעצרו לפני משפט אושוויץ השני, 1960
לידה 26 באוגוסט 1906
חוז'וב, שלזיה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במאי 1997 (בגיל 90)
לנגלהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב ההצטיינות במלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוסוולד קדוק (26 באוגוסט 190631 במאי 1997) היה איש אס אס בתקופת גרמניה הנאצית. הוא שימש כ"רפורטפורר" במחנה הריכוז אושוויץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאדוק נולד לנפח בקוניגשוט שבשלזיה עילית. לאחר שסיים את חינוך החובה הגרמני (אנ') הוא הוכשר כקצב. כמו גם עובד בבית המטבחיים המקומי. קדוק גם מילא תפקידים בשירותי הכבאות (אנ') העירוניים בחוז'וב ובמפעל כימי.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 הצטרף ל- SS Allgemeine (אנ') ובשנת 1940 גויס לואפן אס אס. הוא נשלח לחזית המזרחית, אך בשל מחלות שונות שסבל מהם ובשל שהותו בבתי חולים צבאיים הוא נשלח למחנה אושוויץ בשנת 1941. תחילה הוטל עליו האחראיות על מגדל השמירה (אנ') בשנת 1942, ולאחר מכן הוא הפך ל"בלוקפורר" ולבסוף ל"רפורטפורר".[1] אחד האסירים דיווח שיש לו חולשה לשנאפס.[2]

קאדוק נחשב לאחד מאנשי האס אס האכזריים והוולגריים ביותר.[3] "במסדר שנערך בערב אחד של סוף קיץ 1944, אסיר אחד נעדר. כל האסירים נאלצו להמתין עד שהאסיר הנעדר יטופל. קדוק הכה את האסיר עד שנפל על הרצפה מספר פעמים. בסופו של דבר האסיר נשאר על הארץ שוכב על גבו אך עדיין בחיים. בשימוש בכל כוחו, דרך קאדוק צלעות האסיר עם עקבי מגפיו עד שנסדקו. הן לא פסקו [...] עד שהאסיר מת." ההיסטוריון אנדרו רוברטס בספרו "סערת המלחמה" סיפר על הנוהג של קאדוק למסור לילדים יהודים בלונים רגע לפני שנרצחו בזריקת פנול ללב בקצב של עשרה ילדים לדקה. [4]

קדוק היה עד לרצח המוני של אנשים בתאי גזים, ותיאר את עמיתיו לאס אס שהכניסו את הציקלון בה. הוא אמר כי: "קשה לי לומר. אבל אני אישית ראיתי את זה. רק הרופאים נתנו את הפקודות להחדיר את הגז. ראיתי אפילו אנשי אס. אס. שהיו אמורים להיות מעורבים בפעולות הגזים בוכים". הרופא דאז, יוזף מנגלה אמר להם, 'אתם חייבים לעשות את זה'. אני זוכר היטב את אדולף תויר (אנ'), היה בן ארצי, היה איש צעיר. והוא אמר: 'אתה צריך לעשות את זה'. הוא עשה את זה, עם דמעות בעיניים. הוא הכניס אותו וסגר מיד את הצוהר. הייתי שם."

קאדוק ידוע גם בעקבות קריאת מגדל זעיר בין צריפי המחנה הראשי של אושוויץ על שמו: "קפלת קאדוק".[5][6]

הרשעות פליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעת גרמניה הנאצית, עבד קאדוק במפעל סוכר בלובאו.[3] בדצמבר 1946 הוא זוהה על ידי אסיר לשעבר ובעקבות כך נעצר על ידי סיירת צבאית ברית המועצות.[3] בשנת 1947 גזר עליו בית דין צבאי סובייטי 25 שנות עבודת עונשין, אך הוא שוחרר באפריל 1956.[3]

לאחר מכן נסע קאדוק לברלין המערבית, ועבד בבית חולים במקצוע הסיעוד. למרות המוניטין האלים שלו באושוויץ, הוא כונה "אבא קאדוק" בקרב החולים.[7]

ביולי 1959 שוב נעצר קאדוק והופיע במשפט אושוויץ השני, שם היה אחד הנאשמים העיקריים. ב-19 באוגוסט 1965 גזר עליו בית המשפט מאסר עולם בגין רצח בעשרה מקרים, ורצח משותף באלף מקרים לפחות.[3] בגלל חומרת המעשים של קאדוק, דחה ה"ספרוקקאממר" האחראי בקשות שונות לחנינה.

בהיותו בכלא התראיין קאדוק כחלק מסרט תיעודי בטלוויזיה על אנשי אס. אס. שהוצבו באושוויץ (שלושה רוצחים גרמנים. תיעוד של הבנאליות של הרוע (גר')). כשנשאל על הכחשת השואה, אומר קאדוק: "היום יש הרבה אנשים שאומרים שאושוויץ היה שקר, שאף אחד בכלל לא הומת בגז. אני חייב לומר, אני לא מחשיב את האנשים האלה נורמליים. עלינו להיצמד לאמת. יש אנשים שמכחישים את זה, אבל מה שקרה קרה, וזה לא נתון למחלוקת" לאחר ההעברה לשנת 1984 בכלא הפתוח (אנ') (אופר וולצוג), שוחרר קאדוק מכלא שוואלמשטאט בשנת 1989 בשל סיבות בריאותיות ("האפטונפאהגקייט"). הוא נפטר בלנגלהיים שבהרי ההארץ כגמלאי בשנת 1997, בגיל 90.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Oswald Kaduk Kurzportrait" (בגרמנית). נבדק ב-2008-07-28.
  2. ^ Langbein, Hermann (2004). People in Auschwitz. p. 391: University of North Carolina Press.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link)
  3. ^ 1 2 3 4 5 "Oswald Kaduk" (בגרמנית). Der Spiegel. במאי 1979. נבדק ב-2008-07-28. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ National Review 6/20/11, pg. 53
  5. ^ "Kaduk's chapel". נבדק ב-2012-08-13.
  6. ^ "Auschwitz Death Camp". נבדק ב-2012-08-13.
  7. ^ Wolf, Joachim. "Leugnen aus Tradition - Die Frankfurter Auschwitz-Prozesse" (בגרמנית). Bundeszentrale für politische Bildung. נבדק ב-2008-07-28.