אופטימאטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האופטימאטים (הטובים ביותר optimates) או הבונים (boni - 'אנשים טובים') היו סיעה אריסטוקרטית ברפובליקה הרומית המאוחרת שחבריה הגיעו בדרך כלל מקרב המשפחות המיוחסות ביותר ברפובליקה הרומית.‏[1] הסיעה ביקשה להגביל את כוחן של אסיפות העם ושל הטריבונים הפלבאים ולעומת זאת להגביר את השפעתו של הסנאט, שבראייתה היה יציב יותר ומחויב יותר לטובת המדינה הרומית.

האופטימאטים העדיפו את האצילים (nobilis) והתנגדו במידה מסוימת לכניסתם לפוליטיקה של "אנשים חדשים" (novi homines), אנשים שלא הגיעו ממשפחות בעלות עבר פוליטי. באופן אירוני אחד האופטימאטים הידועים ביותר, קיקרו, היה בעצמו "איש חדש" והראשון ממשפחתו שהגיע לסנאט, לאחר שנבחר הודות לתמיכה עממית רחבה. בנוסף למטרותיהם הפוליטיות התנגדו האופטימאטים להרחבת האזרחות הרומית ותמכו בשימור "מנהגי האבות" (mos maiorum).

האופטימאטים היו מודאגים במיוחד מעלייתם של מצביאים, כדוגמת גאיוס מריוס, פומפיוס ויוליוס קיסר, שבהשתמשם בטריבונאט, באספיות ובחייליהם עלו בכוחם על הסנאט עצמו. ראשית התנגדו האופטימאטים לתוכניתו של מריוס לגייס רומאים עניים לצבא ולספק להם נשק על חשבון המדינה (בניגוד לנוהג הרומאי לפיו על החייל לרכוש בעצמו את ציודו) ובכך ליצור תלות בינם לבין המצביא שלהם. בהמשך התנגדה הסיעה לניסיונות ליישב את החיילים הוותיקים (שכבר היו נאמנים למצביאים שונים) על אדמות מדינה.

שיא השפעתם של האופטימאטים היה תחת הדיקטטורה של לוקיוס קורנליוס סולה, שבמהלך שלטונו נושלו האסיפות כמעט לחלוטין מכוחן, מספר חברי הסנאט הוגדל, ופופולרים (הסיעה הנגדית) רבים הוצאו להורג. עם זאת לאחר התפטרותו של סולה ומותו הושבו לאחור רבים מתיקוניו.

אופטימאטים ראויים לציון, לצד קיקרו וסולה, הם קאטו הצעיר ומרקוס יוניוס ברוטוס. על-אף שהתנגדו לפומפיוס במהלך כל הקרירה הפוליטית שלו, בסופו של דבר תמכו בו האופטימאטים בזמן מלחמת האזרחים נגד יוליוס קיסר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Adrian Goldsworthy (2006), p. 361