אוריין צ'פלין

אוריין צ'פלין
	אין תמונה חופשית
לידה	21 במאי 1973 (בת 50)
מדינה	ישראל
עיסוק	סופרת
מקום לימודים	בית הספר כותרת לעיתונאות ולתקשורת
שפות היצירה	עברית

אוריין צ'פלין (נולדה ב־21 במאי 1973) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'פלין נולדה וגדלה בקיבוץ שריד^[1].

לאחר סיום שירותה הצבאי בחיל הים, למדה עיתונות ותקשורת בבית הספר לעיתונות כותרת. לאחר מכן למדה תקשורת ומדעי המדינה.

לאחר סיום לימודיה עבדה כתחקירנית ועורכת של תֹכניות אקטואליה שונות בטלוויזיה, בין היתר בתוכנית פופוליטיקה. לאחר מכן הייתה עורכת תוכן במערכות של תוכניות תעודה ואקטואליה נוספותבשידורי קשת. לאחר לידת בנה הבכור החלה לעבוד כמרצה לתקשורת המונים בחוגים לתקשורת^[2], והייתה בעלת בלוג ב"מעריב"^[3].

בשנת 2011 עברה לארצות הברית בעקבות רילוקיישן משפחתי שם התגוררה מספר שנים בדאלאס, טקסס. בתקופה שהתגוררה שם הקימה צ'פלין עסק לכתיבת הרצאות וביוגרפיות ועבדה בגוף תקשורת ישראלי בארצות הברית.

בשנת 2018 הפיקה סרט תיעודי, 'הסוד בבקבוק', שהוקרן בערוץ עשר^[2].

במהלך לימודיה בארצות הברית ראיינה נשים על חווית האימהות ובעקבות כך כתבה את ספרה הראשון "ארבע שעות ביום – על הלינה המשותפת"^[4]. הספר יצא לאור בשנת 2020 עם חזרתה של צ'פלין להתגורר בישראל^[2]. לאחר צאת הספר הוא עובד לסרט ששודר בכאן 11. בסרט מובא סיפורן של שמונה אימהות שילדיהן גדלו בבתי הילדים בקיבוץ, שנשאלות לגבי חוויית האימהות במה שהוגדר כ"ניסוי חברתי". בין השאלות שמעלה הסרט: כיצד הן תופסות את אימהותן, איך השפיעה השיטה על הקשר עם ילדיהן ועוד.^[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'פלין מתגוררת בתל אביב, מרצה לתקשורת המונים, עוסקת בכתיבה תיעודית ועריכת תוכן^[5]. נשואה ואמא לבן ובת.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שם הספר	שנה	הוצאה
ארבע שעות ביום	2020	הקיבוץ המאוחד	הספר עובד לסרט תיעודי
משהו קורה לבלה	2023	הקיבוץ המאוחד, פועלים
שחוקים	2022	הוצאת אורי^[6]	סיפורים קצרים המתארים סיטואציות בחיי זוגיות שחוקה