אזי לב-און

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזי לב-און
לידה 1970 (בן 54 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר אינטרנט ומדיה חברתית
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אריאל בשומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלעזר (אזי) לב-און (נולד ב-1970) הוא חוקר אינטרנט ומדיה חברתית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. תחומי המחקר שלו הם: תפיסות, עמדות והתנהגויות בסביבות מתווכות-מחשב, ופעילות קולקטיבית בסביבות אינטרנט, מדיה חברתית וקהילות מקוונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב און למד מדעי המדינה באוניברסיטת ניו יורק ובשנת 2005 השלים את הדוקטורט שלו בנושא של פעילות קולקטיבית באינטרנט. בשנים 2005–2006 עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. מאז חזרתו לישראל הוא חבר סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ובכלל זאת בין השנים 2011–2014 שימש כראש בית הספר. בשנים 2010–2011 היה מרצה אורח באוניברסיטת סטנפורד.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב-און מתמקד בסוגיות שבממשק בין תקשורת חדשה, חברה ומשפט. בספרו, "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות", הוא מתמקד בשיח הציבורי רחב ההיקף ברשתות החברתיות לגבי רצח תאיר ראדה ומשפטו של זדורוב. לב-און טוען כי הפרשה ייחודית בכך שכלל החומרים לגביה הועלו לאתר ייעודי, תומללו וקוטלגו. בנוסף, במשך למעלה מעשור, התקיימה שיחה ערה לגבי הפרשה ברשתות החברתיות. לפי לב-און, מדובר במקרה שמשקף את יכולותיו של הציבור לתרום באמצעות הרשתות החברתיות להעלאת מודעות לגבי פרשיות משפטיות שנויות במחלוקת, ואף לעזור בגילוי מידע והצלבת מידע לגבי הפרשה המשפטית עצמה. עם זאת, הפעילות ברשתות לעיתים מלווה בהשמצות והטרדות כלפי אנשים מהציבור שנחשדים במעורבות בפרשה על לא עוול בכפם, ובהמשך לכך מתפתחות שמועות ותאוריות קשר שגורמות לנזק של ממש.[1][2][3][4][5][6][7][8]

נכון לפברואר 2024 פרופ' לב-און פרסם מעל 100 מאמרים אקדמיים, מתוכם כ־70 בכתבי עת שפיטים.

מחאה ותנועות חברתיות ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר העיקרי בו עוסק לב-און הוא בדיקת התרומה של האינטרנט והמדיה החברתית לציבורים שונים שנדרשים להתארגן על מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות. למשל, לב-און חקר קהילות של המפונים מגוש קטיף ואת החשיבות שמייחסים להן המפונים בהשוואה לכלי תקשורת אחרים. מחקרים נוספים שלו עסקו בנשים חרדיות אשר מסתייעות בפורומים סגורים, ובדקו האם הפורומים תורמים להעצמה נשית והאם כתוצאה מהפעילות בפורום משתנה היחס של הנשים לקהילות החרדיות בהן הן חיות.[9][10][11][12][13][14][14]

"מחאת האוהלים" בישראל בשנת 2011 מיקדה את תשומת הלב הציבורית ביכולת להניע מחאות באמצעות הרשתות החברתיות. במספר מחקרים בדק לב-און את מקומן של הרשתות החברתיות במחאה לעומת כלי תקשורת מסורתיים, באמצעות ראיונות עם מנהיגי המחאה, אנשי תקשורת ועיתונאים.[15] במחקר אחר בדק כיצד התקשורת המרכזית מיסגרה את הפעילות הציבורית ברשת.[16]

תקשורת חדשה בחירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעת חירום גוברים הצרכים הפיזיים, הקוגניטיביים והחברתיים של אנשים שמוצאים את עצמם בסיטואציות של אי ודאות וחששות. מחקרים רבים מראים כי בשעת חירום, תקשורת חדשה (אינטרנט ומדיה חברתית) ממלאת צרכים רבים יותר, ונתפסת כחשובה יותר, מאשר התקשורת המסורתית. תפקידיה וחשיבותה הנתפסת של התקשורת החדשה נחקרו במספר הקשרים למשל במלחמת לבנון השנייה,[17] ובמבצע צוק איתן שמיד לאחריו נאספו נתונים לגבי השימושים והסיפוקים מסוגי מדיה שונים (ובכלל זאת מדיה חדשה), של אזרחים בחזית ובעורף. מן הממצאים עולה חשיבותה של התקשורת החדשה בעיני האזרחים, במיוחד למילוי הצרכים בעלי אופי מקומי.[18] מחקר נוסף בדק את המסגור בתקשורת המרכזית של הפעילות האזרחית ברשתות החברתיות בזמן המבצע, ומצא כי הדגש היה על הרשתות החברתיות כמרחבי שיח ציבוריים, בדגש על הפצת שנאה ושמועות באמצעותן.[19][20]

קשר עם הציבור באמצעות מדיה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למחקרים העוסקים בהתארגנויות חוץ-ממסדיות בקרב אזרחים, לב-און בדק את השימוש של גופי הממסד במדיה חברתית. מחקריו עסקו, למשל, במשטרה,[21]בדיפלומטיה ציבורית בשעת חרום,[22]בדפי פייסבוק של העיריות[23]ובאפליקציות הסלולריות בהן את משתמשות לקשר עם הציבור.[24]מחקר נוסף, שנערך עבור משרד הרווחה, בדק את קהילות הידע שמפעיל המשרד באינטרנט ושאל אילו תכנים עולים בקהילות, מה המניעים להשתתפות בהן כמו גם להימנעות מהשתתפות, וכיצד משפיעה פעילות זו על יחסי העבודה במשרד.[25]

היבט נוסף של היחסים בין הפוליטיקאים לציבור מגולם בקמפיינים, אשר יותר ויותר מתבססים על שימוש בסלולר ורשתות חברתיות. מחקריו של לב-און שאלו, למשל, והאם המרוויחים העיקריים מהרשתות החברתיות הם השחקנים הגדולים או דווקא הקטנים בזירה הפוליטית,[26]והתמקדו בהיקף השימוש ואופיו ברמה המוניציפלית.[27]

פערים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשולים של גישה, שימוש ואוריינות דיגיטלית עשויים לגרום לכך שאנשים בעלי מאפיינים מסוימים (למשל גיל, הכנסה והשכלה) לא יהנו באופן שווה מהמעלות שמציעה הרשת, וייתכן אפילו שפערי הידע בחברה יגדלו כתוצאה מהשימוש באינטרנט וברשתות החברתיות המקוונות. מחקרים שעשה לב-און אוששו את קיומם של פערים דיגיטליים במחקרים שהתבססו על נתונים של הלמ"ס.[28]בנוסף לב-און בדק, עבור משרד המדע, את האפקטיביות לטווח הקצר והארוך של תוכנית להב"ה להכרת המחשב והאינטרנט.[29]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אזי לב-און, רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות, ידיעות ספרים, 2023[30][31][32]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך שלושה ספרים אקדמיים בנושאי מדיה חדשה בישראל וקהילות ברשת:

  • אזי לב-און (עורך), קהילות מקוונות, תל אביב: רסלינג, 2015
  • Azi Lev-On and Gideon Doron (eds.), New Media, Politics and Society in Israel, London: Routledge, 2012
  • ארז כהן ואזי לב-און (עורכים), מקושרים: פוליטיקה, טכנולוגיה וחברה בישראל, תל אביב: האגודה הישראלית למדע המדינה, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אזי לב-און, רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות, ידיעות ספרים, 2023
  2. ^ אזי לב-און, מספר הערות אודות המאפיינים והתוצאות של הדמוקרטיזציה של השיח הציבורי על משפט וצדק: הפעילות למען צדק לרומן זדורוב כמקרה בוחן, המשפט, 2002, עמ' 224-187
  3. ^ אזי לב-און, מאפייני המנהלים של קבוצות לשינוי חברתי ברשתות החברתיות: המקרה של הפעילות למען צדק לרומן זדורוב בפייסבוק, מידעת, 2022
  4. ^ אזי לב-און, מושבעי הרשתות החברתיות: פעילות מבוססת מדיה חברתית ומעורבות בפרשיות משפטיות, שערי משפט, 2022, עמ' 128-95
  5. ^ Azi Lev-On, Polarization of Deliberative and Participatory Activists in Social Media, Media and Communication, 2022, עמ' 56-65
  6. ^ Azi Lev-On and Nili Steinfeld, "Objection, your honor": Use of social media by civilians to challenge the criminal justice system, Social Science Computer Review, 2020, עמ' 315-333
  7. ^ Azi Lev-On, Making sense of murder: Characterizing stories in social media groups, Media, Culture & Society 45, 2023-10-15, עמ' 1708–1719 doi: 10.1177/01634437231202151
  8. ^ Azi Lev-On, Democratizing the discourse on criminal justice in social media: the activity for justice for Roman Zadorov as a case study, Humanities and Social Sciences Communications 10, 2023-11-01 doi: 10.1057/s41599-023-02302-9
  9. ^ Lev-On, Azi, The igniter and the megaphone: Perceiving Facebook’s role in activism., Convergence 26(3), 2020, עמ' 577–592
  10. ^ לב-און, אזי. 2015. קהילות מקוונות: תפקודים ושימושים. בתוך לב-און, אזי (עורך). קהילות מקוונות, עמ' 7–26. תל אביב: רסלינג
  11. ^ Lev-On, Azi, and Hardin, Russell. 2007. Internet-based collaborations and their political significance. Journal of Information Technology and Politics, 4(2), 5-27
  12. ^ Lev-On, Azi. 2010. Engaging the disengaged: Collective action, media uses and sense of (virtual) community by evacuees from Gush Katif. American Behavioral Scientist, 53(8), 1208-1227.
  13. ^ לב-און, אזי, פעילות קולקטיבית, קהילה ותקשורת חדשה: שימושים פוליטיים וקהילתיים של האתר קטיף.נט בקרב מפוני גוש קטיף, סוגיות חברתיות בישראל 10, 2010, עמ' 7-29
  14. ^ 1 2 Azi Lev-On, Rivka Neriya-Ben Shahar, A forum of their own: Views about the Internet among ultra-Orthodox Jewish women who browse designated closed fora, First Monday, 2011-04-03 doi: 10.5210/fm.v16i4.3228
  15. ^ Lev-On Azi, Communication, community, crisis: Mapping uses and gratifications in the contemporary media environment, New Media and Society 14(1), 2012, עמ' 98-116
  16. ^ Lev-On, Azi, Facebook framed: Portraying the role of social media in activism, Journal of Language and Politics 18(1), 2019, עמ' 40-60
  17. ^ אזי לב-און, תפקודי מדיה חדשים בשעת חרום: המקרה של מלחמת לבנון השניה, חברה ופוליטיקה, מכון חיים הרצוג, 2010
  18. ^ Azi Lev-On and Vered Uziel, Live, visual, social, and mobile: Media ecology in emergencies and ordinary times, Online Information Review, 2018
  19. ^ אזי לב-און, הרשת הלא חברתית? מסגור פייסבוק בעיתונות המרכזית במבצע צוק איתן, מגזין ברשת, 2016
  20. ^ Azi Lev-On, The Anti-Social Network? Framing Social Media in Wartime, Social Media + Society 4, 2018-07, עמ' 205630511880031 doi: 10.1177/2056305118800311
  21. ^ Azi Lev-on, Gal Yavetz, Police in social media: To protect and share?, First Monday, 2020-12-19 doi: 10.5210/fm.v26i1.10459
  22. ^ Erga Atad, Azi Lev-On, Gal Yavetz, Diplomacy under fire: Engagement with governmental versus non-governmental messages on social media during armed conflicts, Government Information Quarterly 40, 2023-06, עמ' 101835 doi: 10.1016/j.giq.2023.101835
  23. ^ Azi Lev-On, Nili Steinfeld, Local engagement online: Municipal Facebook pages as hubs of interaction, Government Information Quarterly 32, 2015-07, עמ' 299–307 doi: 10.1016/j.giq.2015.05.007
  24. ^ Hananel Rosenberg, Azi Lev On, Mobile applications in local government, Electronic Government, an International Journal 17, 2021, עמ' 1 doi: 10.1504/EG.2021.10034454
  25. ^ לב-און, אזי, קהילות ידע של משרד הרווחה: שימושים והשפעות, באתר researchgate, ‏2014-04-02
  26. ^ Azi Lev-On, Sharon Haleva-Amir, Normalizing or equalizing? Characterizing Facebook campaigning, New Media & Society 20, 2018-02, עמ' 720–739 doi: 10.1177/1461444816669160
  27. ^ Azi Lev‐On, Campaigning Online: Use of the Internet by Parties, Candidates and Voters in National and Local Election Campaigns in Israel, Policy & Internet 3, 2011-02, עמ' 1–28 doi: 10.2202/1944-2866.1045
  28. ^ Sabina Lissitsa, Azi Lev On, Gaps close, gaps open: a repeated cross-sectional study of the scope and determinants of the ethnic digital divide, International Journal of Electronic Governance 7, 2014, עמ' 56 doi: 10.1504/ijeg.2014.065080
  29. ^ לב-און, א' ואחרים, מצמצמים את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של ההשתתפות בתוכנית להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית), באתר researchgate, ‏2019
  30. ^ חיים ביאור, ניצחון הרשת: כך הצליחו הפעילים למען זדורוב להשפיע על המשפט, באתר העין השביעית, 19 ביוני 2023
  31. ^ שרון ידין, רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות, באתר מסגרות מדיה, ‏2023-10-28
  32. ^ יובל קרניאל, רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות, באתר מסגרות מדיה, ‏2023-10-28
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אזי_לב-און&oldid=38328018"