אטנאסיו חירארדוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסלו של אטנסיו חירארדוט בככר העיר מראקאי בוונצואלה

אטנאסיו חירארדוט (Atanasio Girardot,‏ 2 במאי 1791 - 30 בספטמבר 1813) היה קצין קולומביאני, ממוצא צרפתי, אחד מגיבורי המלחמות המהפכניות לעצמאותן של קולומביה וונצואלה בתחילת המאה ה-19, אחד מעוזריו של סימון בוליבאר. נהרג בקרב בגבעת בארבולה. היה משפטן בהכשרתו.

בקולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטנסיו חירארדוט נולד ב 2 במאי 1791 בסאן חרונימו כבן לסוחר וכורה צרפתי בשם ז'אן לואי ז'ירארדו, שהתיישב במחוז אנטיוקיה ואחר כך בעיר בוגוטה, ולאישה מקומית ממחוז אנטיוקיה בשם מריה חוזפה דיאס דה הויוס. למד משפטים במכללת "נואסטרה סניורה דל רוסאריו" (גבירתנו של רוסאריו) בבוגוטה וסיים את התואר ב-30 באוקטובר 1810. לאחר מכן התגייס יחד עם שני אחיו, פדרו ומיגל, לצבא המהפכני שנלחם בעד העצמאות במחוז לידתו.

היה ללוטננט (סגן) בגדוד המתנדבים של המשמרות הלואמים בפיקודו של הקולונל אנטוניו בראיה. הצטרף למסע דרומה שאורגן על ידי החונטה הממשלתית העליונה של נואבה גרנדה (קולומביה של היום) לצורך התמיכה בקונפדרציית הערים והצטיין בשחרור העיר פופאיאן מידי הכוחות המלוכנים בהנהגתו של מיגל טאקון אי רוסיקה, הידוע כרודן מפופאיאן. תרומת לוחמיו של חירארדו הייתה מכרעת בקרב שהתנהל ב 28 במרץ 1811 בבאחו פלאסה Bajo Palacé .

מאוחר יותר חירארדוט השתתף ב"מלחמת האזרחים הגרנדית הראשונה" בין הפדרליסטים ובין הריכוזיסטים (סנטרליסטים). ניצח את הריכוזיסטים בקרבות בפאלובלנקו ובאלטו דה לה ווירחן אך הובס על ידי כוחותיו של אנטוניו נריניו על גבעת מונסראטה בבוגוטה ב-9 בינואר 1813.

בוונצואלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של חירארדוט בבארבולה, ציור של קריסטובל רוחאס משנת 1882

במלחמת העצמאות של ונצואלה חירארדוט לקח חלק לראשונה תחת פיקודו של הקולונל מנואל קסטייו אי ראדה לראשונה בעת הקרב באנגוסטורה דה לה גריטה ב-13 באפריל 1813. בנוסף השתתף במבצעים צבאיים אחרים במהלך "המסע המדהים" Campaña Admirable של שנת 1813. באותה שנה , 1813, הקונגרס של נואבה גרנדה החליט לשלוח כתגבורת לכוחותיו של סימון בוליבר, יחידה בת 600 לוחמים על מנת להילחם למען שחרור ונצואלה. בין חבריה היה גם אטנסיו חירארדוט. בראש כוח חלוץ של צבא השחרור, חירארדוט הביס את הכוחות המלוכנים ברמת פונומסה ואת אלו של הקפטן מנואל קניאס בקרב באגואה אוביספוס. ב-31 ביולי 1813 השתתף בקרב טגואנס.

אחרי שחרור קראקס ובמשך המצור הראשון של פוארטו קבייו על ידי המלוכנים, בוליבאר נסוג אל ולנסיה שם נתקל בחיילי המפקד הספרדי דומינגו מונטברדה. באתר המוכר כבארבולה, תקף בוליבאר ב-30 בספטמבר 1813 את הכוח הקדמי של המלוכנים של רמיחיו בובאדייה. באותו קרב נורה למוות אטנסיו חירארדוט בעת שנשא את דגל הריפובליקה. גופתו נקברה בכנסיית איגלסיה מטריס דה ולנסיה, גם כן בונצואלה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי פקודתו של בוליבר לבו של חירארדוט נקבר בקתדרלה בקראקס במאוזולאום מיוחד בתוך קפלת השילוש הקדוש שהשתייכה למשפחת בוליבר.
  • אנדרטה לזכרו - על גבעה, בצד השמאלי של הדרך אל בארבולה.
  • נושאים את שמו:
    • האצטדיון המרכזי של העיר מדיין בקולומביה
    • העיר חירארדוט במחוז קונינמרקה בקולומביה
    • המוניקיפיום חירארדוט, המרכז המנהלי של העיר מראקאי בחבל אראגואה בונצואלה
    • המוניקיפיום חירארדוט בחבל קוחדס בונצואלה

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(האנציקלופדיה הגדולה של קולומביה, של חוג הקוראים, כרך הביוגרפיות)- ביוגרפיה של חירארדוט מאת לואיס פרננדו מולינה