איאן דיור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איאן דיור
Iann Dior
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 במרץ 1999 (בן 25)
ארסיבו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה מייקל איאן אולמו
שם במה iann dior עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2017
מקום לימודים Richard King High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אימו ראפ, ראפ רוק, פופ ראפ, פופ רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים 24kGoldn, ליל בייבי, טריפי רד, גאנה, טראוויס בארקר, משין גאן קלי
www.ianndior.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל איאן אולמואנגלית: MIchael Ian Olmo; נולד ב-25 במרץ 1999), הידוע בשם הבמה איאן דיור (iann dior), הוא ראפר, זמר ופזמונאי פוארטו ריקני-אמריקאי.[1] הוא התפרסם בשנת 2019, בזכות שיריו "Emotions" ו-"Gone Girl", מתוך אלבום הבכורה שלו, Industry Plant. בשנת 2020, התארח בשירו של 24kGoldn,‏ "Mood", שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל איאן אולמו נולד ב-25 במרץ 1999 באזור ארסיבו שבפוארטו ריקו. הוא עבר לקורפוס כריסטי שבטקסס בגיל צעיר, שם בילה את רוב חייו המוקדמים.[1]

דיור החל ליצור מוזיקה תחת שם הבמה "אולמו" (Olmo). מאוחר יותר בתחילת שנת 2019, לאחר שהתגלה על ידי המפיקים המוזיקליים ניק מירה (אנ') וטאז טיילור (אנ') מהלייבל אינטרנט מאני (אנ'), הוא שינה את שמו לאיאן דיור. הוא צבר פופולריות במהרה, כשהוציא רצועות כמו "Emotions", שצברו מאות אלפי השמעות ב-SoundCloud תוך מספר שבועות.

לאחר מכן, המשיכו שיריו של דיור לצבור הצלחה, והוא חתם על חוזה תקליטים עם החברות אינטרנט מאני (אנ'), TenThousand פרוג'קטס (אנ') וקרוליין רקורדס (אנ'). מספר חודשים לאחר מכן, הוא הוציא את הלהיט "Gone Girl", בשיתוף עם הראפר טריפי רד, שצבר למעלה מ-100 מיליון השמעות ברשת הזרמת המדיה ספוטיפיי.[2] במאי 2019, הוא הוציא את מיקסטייפ הבכורה שלו, Nothings Ever Good Enough, ולאחר מכן באותה השנה את אלבום הבכורה שלו, Industry Plant.[3] ביוני 2020, הוציא את המיני-אלבום I'm Gone.[4] ביולי של אותה השנה, התארח בשירו של הראפר 24kGoldn,‏ "Mood", שהיה ללהיט, תוך שזכה להצלחה בפלטפורמת שיתוף הווידאו טיקטוק, ואף הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.

דיור נכלל ברשימת פורבס 30Under30 לשנת 2022.[5]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019: Industry Plant

מיקסטייפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019: Nothings Ever Good Enough

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2020: I'm Gone
  • 2021: Still Here

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Elliot Grainge's 10K Projects Signs Texas Rapper Iann Dior: Exclusive". Billboard.
  2. ^ Seabrook III, Robby (14 בנובמבר 2019). "The Break Presents: Iann Dior". XXL. נבדק ב-29 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "gone girl" – via open.spotify.com.
  4. ^ "I'm Gone by iann dior on Apple Music". נבדק ב-22 במאי 2020 – via אפל מיוזיק. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Forbes 30 Under 30 2022: Music, Forbes (באנגלית)