איוור ארמסטרונג ריצ'רדס

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

איוור ארמסטרונג ריצ'רדס (באנגלית: Ivor Armstrong Richards;‏ 26 בפברואר 1893 - 1979) היה מבקר ספרות ורטוריקן רב השפעה. ספריו, במיוחד The Meaning of Meaning, Practical Criticism, Principles of Literary Criticism, ו-The Philosophy of Rhetoric, היו מהספרים המכוננים של הביקורת החדשה, ורוב הדמויות המשפיעות באסכולה זו נמנו עם תלמידיו. מאחר שהביקורת החדשה, לפחות בארצות הדוברות אנגלית, נחשבת לרוב כתחילת ביקורת הספרות המודרנית, ממייסדי המחקר העכשווי בספרות האנגלית.

כתוצאה מן הדבקות בעיון יסודי בטקסט ובמרכיביו כגון: המשפט, הניבים והמילים, הגיע ריצ'רדס בספרו "הפילוסופיה של הריטוריקה" לטיפול מעמיק במטפורה ובמרכיביו. במקום שני המרכיבים מילת היסוד או הפיגורה מזה והמשמעות המושאלת מזהת שנידונו בריטוריקה הקלאסית מציע ריצ'רדס את המונחים vehicle, tenor, & focus.

במערכת זו הווהיקל הוא הרכב ובלשון אחר הכלי או המילה הפשוטה המובילה על גבה את המשמעות המושאלת. ואולם ריצ'רדס אינו מדבר על המשמעות הפשוטה אלא על הטנור המושאל מן המוזיקה והוא מקביל לוהיקל אבל הוא בא מתחום אחר ועדיין אין הוא נותן את המשמעות המלאה של הפיגורה. יחסי הווהיקל והטנור הם אנלוגיים ועל כן מצויה לפחות תכונה אחת (לעתים יותר מאחת)המשותפת להם. המילים ווהיקל (רכב) ורוכב (טנור) מרמזים על תנועת העברה (טרנספר) בין שני המרכיבים. אף אם התכונה אינה משותפת במרכיבים לכתחילה, קיימת העברה מן הווהיקל אל הטנור. מאוחר יותר טענו חוקרים כוולפגנע קייזר שהעברה זו הנה מהותית והדדית בין שני המרכיבים הראשיים של הביטוי המטפורי. ההתכונה המשותפת הנידונה ממינת את מילת הווהיקל ואת מילת הטנור הבאות מתחומים רחוקים זו מזו לקטגוריה אחת. מיון לא רציונלי זה דומה לדרכי המיון של המיתוס או של החלום, המצרפים זה לזה תכנים מתחומים שונים ורחוקים זה מזה. את התכונה המשותפת היוצרת את המיון הזה קרה ריצ'רדס בשם "גרונד" והוא שנקרא במילונו של שיפלי (Shipley) בשם "פוקוס" ובעברית "מוקד" המפגיש בין תוכן הווהיקל לתוכן הטנור. הואיל ולכל אחד משלושת המרכיבים הנזכרים כאן יש גם תכונות עצמיות וגם משמעויות משניות, ואלה זוכות לגילוי ולהבלטה על ידי האנליזה של הפיגורה הלשונית למרכיביה, מתקבלת כאן מטאפורה רב גונית ורב משמעית ביותר, וזו מצידה מעניקה לשיר או לטקסט את עושרו הרב משמעי. על יסוד זה טענו חוקרים מאוחרים יותר, שהמטונחים של ראצ'רדס כבר רומזים לכך, שהאנליזה של המטפורה משמשת כיסוד פרשני עקרי בפרוש השירה הלירית. נראה שדבר זה נכון ללא ספק בפרשנות של הקריאה הצמודה. לסיכום תאוריה זו של ריצ'רדס וממשיכיו הגעתי למסקנה שלפיה המשמעות המלאה של השירה בכלל ושל המטפורה בפרט מורכבת ממכלול של תכני הווהיקל, הטנור והפוקוס, ובצרוף הקונוטציות, המטענים הרגשיים והערכיים וכן האסוציאציות שלהם. גילוי כל המרכיבים הללו מעניקה לשיר את דחיסותה ואת משמעותה הרבממדית. לדעתי תכנים אלה כבר מרומזים בניסוחיו של ריצ'רדס ובמונחיו.

(להמשיך בדוגמה מן השירה).

קישורים חיצוניים

• I.A. Richards page from the Johns Hopkins Guide to Literary Theory
• The I.A. Richards Web Resource

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.