מיתוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בסיפור עם. אם התכוונתם להצגה, ראו מיתוס (הצגה).
מיתוֹס (יוונית μῦθος) הוא סיפור עם, שמתאר אירועים שיש להם חשיבות יוצאת דופן מבחינת קהילה מסוימת, לרוב בהשתתפותם של אלים, או של גיבורים על-אנושיים, התורם לעיצוב זהותה ותפיסת עולמה של קבוצה מסוימת, המאמינה בנכונותו של סיפור המיתוס. אפלטון הגדיר את המיתוס כסיפורה של התרחשות אלוהית במציאות המוחשית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים
בדרך כלל כולל מיתוס את שלושת המרכיבים הבאים:
- המיתוס מתרחש בממד אחר, השונה מן המציאות בה אנו חיים.
- יש במיתוס נימת קדומים המשווה לו הילה והדרת כבוד.
- במיתוס ישנו מסר המורה כיצד לנהוג.
הסתכלות אחרת על מרכיבי המיתוס מגדירה את המושג כך: "סיפור מכונן תודעה שאמיתותו מסופקת", כלומר:
- הוא מנוסח כסיפור.
- הוא משפיע, מכונן ויוצר תודעה. הסיפור המיתי לא נועד רק לבדר או לשעשע. סיפור ייחשב למיתוס רק במידה שיש בו כדי להשפיע על השומעים אותו ועל תפיסת עולמם.
- הוא מקיים יחסים מורכבים עם מידת אמיתותו. כדי שיכונן תודעה צריך הסיפור להיות משכנע ובשביל להיות משכנע רצוי שייתפס כאמיתי. מצד שני אם מסכימים הכול שסיפור מסוים קרה באמת, יכונה הסיפור בדרך כלל היסטוריה ולא מיתוס. לכן כדי שסיפור מכונן תודעה ייחשב למיתוס צריכים חלק מהאנשים לטעון שהוא אמיתי ואחרים צריכים לטעון שאיננו אמיתי.
גלגול המשמעות של המילה מיתוס הוא בהקשר של סיפורי עם, אמונות, ואנקדוטות מפורסמות שהפכו להיות עובדות מקובלות בגלל רצון היחיד או הכלל להאמין שהם כאלה.
[עריכה] גישות כלפי המיתוס
הפסיכולוג והפילוסוף אריך פרום מציג שלוש תפיסות להתייחסות למיתוס[1]:
- המיתוס הוא תמונת עולם קדם מדעית, תמימה, פרי דמיון פיוטי
- המיתוס הוא תיאור אמיתי של מאורעות שהתרחשו בעבר
- המיתוס בדומה לחלום מעלה סיפור בלשון הסמלים המביע רעיונות פילוסופיים ודתיים.
לתפיסת פרום הדרך הנכונה להתייחס למיתוס היא התפיסה השלישית. הוא מעיר כי האנשים החשובים ביותר שסללו את הדרך לקראתה היו ג. ג. באכהופן וזיגמונד פרויד. בספרו "השפה שנשכחה" בהתאם לגישתו הזו, הוא מנתח מספר מיתוסים כאדיפוס ובריאת העולם.
דרך דומה להתייחס אל מיתוס מוצגת בספר "מיתוס וזיכרון":
 |
המיתוס הוא סיפור אידאלי אשר אינו מציג שאלות, ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה – מאין היא באה ולאן היא הולכת. האנשים יוצרים ומשמרים את המיתוס בזיכרון, והמיתוס יוצר את האנשים – את הזיכרון הקיבוצי שלהם, את תבניות החשיבה והאמונות שלהם.
המיתוס והזיכרון הם שני גורמים המפרים זה את זה, יוצרים זה את זה ומעצבים זה את זה. המיתוס גם משקף תרבות וגם יוצר אותה; הזיכרון גם משמר את מיתוס וגם נבנה ממנו – הן הזיכרון האישי והן הקולקטיבי. |
 |
| – מיתוס וזיכרון, המבוא עמ' 12, ר.ס. ויסטריך וד. אוחנה, הקיבוץ המאוחד 1997 | ||
כיום, ישנה מגמה כללית של הטלת ספק באמיתותם של מיתוסים שבעבר התקבלו ללא עוררין. כך, בשנים האחרונות, נשמעות טענות שיוסף טרומפלדור פלט בשעת מותו קללה רוסית, ולא את המשפט המפורסם "טוב למות בעד ארצנו" (זאת על אף שנשתמרו שלוש עדויות מפורשות המעידות על אמירת המשפט, והעובדה שנהג לומר דברים ברוח דומה עוד קודם לכן).
[עריכה] בהגות הפוליטית המודרנית
אנרי ברגסון וז'ורז' סורל פיתחו את מושג המיתוס הפוליטי, כתחליף מודרני למיתוס הדתי. לדידו של סורל, מיתוס הוא אמונה פוליטית שאמיתותה אינה נמדדת לפי הראיות לקיומה (בעבר) או סבירות התממשותה (בעתיד), אלא לפי ההשפעה שלה על התנהגותם של בני אדם. לדוגמה, "החלום האמריקאי", לפיו כל אחד יכול להתעשר בארצות הברית, הוא מיתוס: בין אם הוא נכון סוציולוגית או סטטיסטית, הוא משפיע על התנהגותם של מיליוני בני אדם ובמובן זה הוא אמיתי. סורל ביקש לקדם מיתוסים מהפכניים, בראש ובראשונה השביתה הכללית, אך הוגים פשיסטים ניצלו את תפיסתו כדי לקדם מיתוסים של אומה, גזע וכו'.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אריך פרום, השפה שנשכחה - לשון הסמלים במיתוס, הוצאת א' רובינשטיין
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מיתוס, מחבר: אבי ורשבסקי. הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- מיתוס. גשר מפעלים חינוכיים, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- המיתוס של מירצאה אליאדה, ירון כהן צמח
- מיתוסים: סיפורי העבר בעידן המודרני
- מחשבות על מיתוס
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אריך פרום, השפה שנשכחה, פרק 7
