אימרה פטה

**אימרה פטה**
**Pető Imre**
	אין תמונה חופשית
לידה	29 במרץ 1883; קסטהיי, הונגריה
פטירה	22 במאי 1944 (בגיל 61); בודפשט, ממלכת הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מוקד פעילות	הונגריה
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט

אימרה פטה (בהונגרית: Pető Imre; קסטהיי, 29 במרץ 1883 – בודפשט, 22 במאי 1944^[1]) היה מנצח, מלחין ומורה למוזיקה יהודי-הונגרי משומד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימרה פטה נולד במשפחה יהודית כבנם של וילמוש פטה וסידוניה ברייר. הוא למד בפקולטה להנדסה, אך בהמשך עבר לקריירה של מוזיקה. את לימודיו סיים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט כתלמידם של יאנוש קסלר מלחין ממוצא גרמני ושני היהודים ויקטור הרצפלד ואישטוואן תומאן. כסטודנט שנה ג' הוא זכה במלגת-וגנר בביירוית. בברלין הוא היה תלמידם של אנגלברט הומפרדינק, המנצח הונגרי ארתור ניקיש וזמרת האופרה הגרמנייה לילי להמן. בסיום לימודיו עבד כמנצח בברלין ובשטוטגרט. בשנת 1911 התקבל לתא "עיט" של הבונים החופשיים. בין השנים 1913 – 1920, בהזמנתו של המנצח והצ'לן אישטוואן קרנר, הפך לקורפטיטור (פסנתרן חזרות, נגן פסנתר אשר תפקידו לעבוד עם זמרי אופרה קודם עבודתם עם מנצח האופרה ועם התזמורת) של בית האופרה של בודפשט, ובין השנים 1920 – 1944 הוא הפך למנצח שלה. משנת 1920 הוא היה גם מורה במכון למוזיקה על שם בלה ברטוק.

אשתו הייתה ארז'בט היוש (שוורץ) (13 במאי 1889?), זמרת אופרה, מורה לזמרה, אותה נשא ב־17 בדצמבר 1916 בבודפשט.^[2] ב־18 באוקטובר 1919 המירו שניהם את דתם לרומית-קתולית.^[3]

מדיה וקבצים בנושא אימרה פטה בוויקישיתוף

^ Gyászjelentése
^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami halotti akv. 1138/1916. folyószáma alatt.
^ A budapesti terézvárosi r. kath. plébániahivatal által 1921. jan. 7-én 32 és 33/1921. sz. alatt kiállított keresztlevelek szerint.