משומד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מומר" מפנה לכאן. לערך העוסק בחוטא הנכשל קבוע בעבירה חמורה, ראו מומר לדבר אחד.

משומד הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות הצנזורה הנוצרית על ספרי הקודש היהודיים, הומר הכינוי "משומד", שהובן על ידי הנוצרים כגנאי לנצרות, ותחתיו נכתב בכל מקום "מומר", במובן של המרת דת. המילה "משומד" קשורה לשורש ש.מ.ד ולהשמדה.‏[1] יש שטענו כי היא צורת "שפעל" של הפועל "עמד" או "אמד" במשמעות של טבילה או צלילה (בדומה למילה "אמודאי"), ומקורה בארמית של ארץ-ישראל.‏[2]

מעמדו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על השאלה האם המשומד, שהמיר את דתו, הוא יהודי או אינו יהודי, נסובה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת רש"י, המשומד הוא יהודי‏[3], ולפיה נפסק בשולחן ערוך: "ישראל מומר שקידש, קדושיו קדושין גמורים".‏[4] זו הייתה גם עמדתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".‏[5] לעומת זאת, דעת הרדב"ז שמעיקר הדין המשומד נחשב כגוי לכל דבר,‏[6] ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה‏[3]. לפי כל הדעות, אם המשומד ישוב בתשובה הוא חוזר להיות יהודי ללא צורך בגיור.‏[3]

סוגים בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה משמש המושג מומר לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם מי שאינו מקיים מצוות עיקריות, כמצוות שבת, והוא מחלל שבת בפרהסיה.

ההלכה מבחינה בין שני סוגים: משומד לתיאבון, העובר עבירות להנאתו בלבד, לבין משומד להכעיס, העובר עבירות כדי למרוד באלוהים. הסוג הראשון קל בהרבה מקרים מהסוג השני.

  • משומד להכעיס, או משומד לכל התורה, שעובר על כל מצוות התורה, או שעובר על עבירה השקולה כנגד כל התורה כאיסור עבודה זרה או חילול שבת, או שעובר עבירה להכעיס, דינו חמור יותר. מצד אחד, אף על פי שחטא ישראל הוא, ואם קידש אשה קידושיו נחשבים לקידושין תקפים לכל דבר ועניין‏[11], ואם מת הרי הוא מטמא טומאת אוהל[12]. לעומת זאת, אין חייבים להשיב את אבידתו,‏[13] אינו יכול להביא קורבן, אינו יכול לאכול קורבן פסח, אינו יכול לעבוד בבית המקדש, ויינו הוא יין נסך.‏[14] יחד עם זאת, נחלקו הראשונים אם שחיטתו כשרה,‏[15] ואם מותר להלוותו בריבית.‏[16]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה ברוך לזבניק, המשֻמד, מסורת עם, ורשה : הוצאת לוין אפשטין, תרע"ד.
  • יוסף ארן, דיוקנו של יהודי משומד, מאזניים, סז, 10, (תשנג) 1993, עמ' 55-59.
  • נפתלי בן מנחם,‬ יחזקאל הוגה,‫ סיני, ס, (תשכז) 1967, עמ' 182-183.
  • אסף תא-שמע, משומד לכל התורה ברמב"ם, גלֻת, ד, (תשנו) 1995, עמ' 291-295.
  • אסף תא-שמע, תשובות גדולי אשכנז בעניין גט של משומד, מוריה, ו, י-יא (תשלו) 1976, עמ' 4-12.
  • אסף תא-שמע, תשובת רבינו ישראל מברונא בעניין גט של משומד, ‫ מוריה, ו, יב, (תשלו) 1976, עמ' 5-8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון אבן-שושן, הערך: משֻמד. אנציקלופדיה מאיר נתיב, הערך: מומר [או משמד].
  2. ^ כלומר, הפועל "שמד" במשמעות של המרת-דת נגזר מהצורה המוקדמת "שעמד", "להטביל, לגרום למישהו לצלול". על פי ארנסט קליין, מילון אטימולוגי של השפה העברית.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות, 21 באוקטובר 2010, משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי
  4. ^ שולחן ערוך
  5. ^ משה חיים אפרים בלאך, הנחשב המשומד ליהודי, המאור, חשון תשי"ח, עמ' 24-27.
  6. ^ שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ו, עמוד ב'
  8. ^ תוספות עבודה זרה שם, ד"ה אני
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד א'.
  10. ^ רמב"ם הלכות רוצח פ"ד ה"י-י"ב, ספר יראים השלם סימן קנו.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ד, עמוד א'; רמב"ם הלכות אישות פ"ד הט"ו; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ז, עמוד ב', סא, א
  12. ^ רמ"א יורה דעה סימן שעב ס"ב בשם הרשב"א ח"א סי' קצד וסי' רמב.
  13. ^ מסכת עבודה זרה, שם.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ה', עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"ב, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ד', עמוד ב'.
  15. ^ רמב"ם הלכות שחיטה פ"ד הי"ד, ריא"ז, הובא בשלטי הגיבורים תחילת מסכת חולין.
  16. ^ תוספות עבודה זרה שם, רש"י הובא במרדכי מסכת בבא מציעא סימן סה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.