אנגלברט הומפרדינק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנגלברט הומפרדינק

אֶנְגֶלְבֶּרְט הוּמְפֶּרְדִינק (Engelbert Humperdinck;‏ 1 בספטמבר 1854 - 27 בספטמבר 1921) היה מלחין גרמני, שזכה לפרסום כמלחין האופרה "הנזל וגרטל".

הומפרדינק היה בנו של מורה בגימנסיה בעיר זיגבורג שבפרובינציית הריין. כבר בילדותו למד נגינה בפסנתר, ובהיותו בן 12 כתב את חיבוריו הראשונים לפסנתר. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה החל ללמוד אדריכלות לבקשת אביו, אולם כעבור זמן קצר פנה למוזיקה. הוא התקבל לקונסרבטוריון בקלן ולאחר זכייה במלגה המשיך בקונסרבטוריון במינכן ובברלין, שם זכה במלגה נדיבה מקרן מנדלסון.

זכייה זו איפשרה לו מסע לאיטליה, שם נפגש בנאפולי עם ריכרד וגנר. וגנר התרשם מהומפרדינק והזמינו לפסטיבל בביירוית שם עזר לו הומפרדינק בהפקת האופרה "פארסיפל" ואף שימש כמורה למוזיקה לבנו של וגנר, זיגפריד.

זכייה במלגה נוספת איפשרה לו מסע נוסף באיטליה, צרפת וספרד, שם לימד בקונסרבטוריון של ברצלונה בשנים 18851886. ב-1887 חזר לקלן וב-1890 נתמנה לפרופסור בקונסרבטוריון של פרנקפורט. יצירותיו הראשונות שזכו להצלחה היו ההומורסקה לזמר ותזמורת ובלדה למקהלה.

פרסומו החל בשנת 1893 באופן מקרי. אחותו אדלהייד וטה (Adelheid Wette) ביקשה ממנו להלחין מספר מנגינות לסיפורם המפורסם של האחים גרים, "הנזל וגרטל", כדי שילדיה יוכלו להציג את הסיפור בתיאטרון הבובות שלהם במסגרת חגיגות בית ספרם. בחגיגה נכחו הומפרדינק וידידו המלחין והמבקר הוגו וולף, ששיכנע אותו להרחיב את היצירה עד כדי אופרה. את הליברית כתבה אחותו. הצגת הבכורה הייתה בתיאטרון החצר בוויימאר ב-23 בדצמבר 1893, והקנתה להומפרדינק תהילת עולם. האופרה מבוצעת עד ימינו, והיא האופרה הגרמנית ה"פוסט-וגנריאנית" המפורסמת ביותר. בישראל הועלתה היצירה באופרה הישראלית החדשה, בתרגומו העברי של אברהם עוז ובבימויה של רינה ירושלמי.

בין האופרות הנוספות שחיבר הומפרדינק, אשר לא זכו להצלחה כזו, יש לציין את "ילדי המלך" (1897), שבה משתמש הומפרדינק לראשונה בטכניקה של שירה דיבורית, שהיא הפקת קול בין זמרה לדיבור. בטכניקה זו השתמשו לאחר מכן ארנולד שנברג, אלבן ברג, קורט וייל ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה הד, אופרה-סיפורן של 120 האופרות הגדולות, 1991.