אינטרהוטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינטרהוטל
Interhotel
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1965–2006 (כ־41 שנים)
בעלות פדרציית האיגודים המקצועיים החופשית
ענפי תעשייה בית מלון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אינטרהוטל הייתה רשת מלונות יוקרה מזרח־גרמנית, שהוקמה בשנת 1965.

במקור, רשת המלונות הכילה מלון אחד ביעדים הבאים: ברלין, ארפורט, ינה, מגדבורג. שני מלונות בקמניץ (אז קארל־מארקס־שטאדט) וחמישה מלונות בלייפציג.

מלונות 5 כוכבים של הרשת שירתו אקסקלוסיבית אורחים ממדינות לא־סוציאליסטיות, מלונות 4 כוכבים הוקמו עבור בעיקר אורחים ממדינות קומקון. למשל מלון פארק אין ברלין של היום, שטאדט ברלין דאז, נבנה עבור תיירים מברית המועצות. נוסף על כך היו כמה מלונות 3 כוכבים בערים קטנות יותר, כמו מלון "אלפנט" בויימאר.

כמעט כל מלונות היוקרה בגרמניה המזרחית היו חלק מרשת אינטרהוטל, עם כמה יוצאים מן הכלל כמו מלון "נפטון" בוורנמונדה ומצודת ססילהוף בפוטסדאם. איגוד הקו־אופרטיבים הצרכניים ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית היה בעלים של מלונות גם, בעיקר מלונות 4 ו-3 כוכבים כמו מלון "קונסום ארולונגסהיים" באוברהוף, שהיום עדיין נמצא בבעלותה של התנועה הקו־אופרטיבית בגרמניה.

לאחר איחודה מחדש של גרמניה, רוב המלונות היו מנוהלים על ידי חברה באותו השם. ב-1991 כמה נמכרו לקבוצת קלינבייל, וב-2006 כמה נמכרו לקבוצת בלאקסטון.

מלונות האינטרהוטל היו תחת הפיקוח של המשרד לביטחון המדינה המזרח־גרמני, זהו השטאזי, תחת מחלקת התיירות. השטאזי ניסה לפקח על כל הפעילויות של תיירים בין־לאומיים על ידי שליחת חשפניות לחדרים שהיו בפיקוח אודיו ווידאו. הם התרכזו בעיקר על מלונות שבהם שוחחו החלטות פוליטיות, כמו מלון "בלויוו" בדרזדן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינטרהוטל בוויקישיתוף