שטאזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל השטאזי
בניין השטאזי בליכטנברג, ברלין
"מצלמת חור-הכפתור": מצלמת ריגול זעירה ששימשה את השטאזי, המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית. המצלמה הוסתרה בביגוד, ולשם הסוואתה הורכב על העדשה כפתור מתאים.

שטאזיגרמנית: Ministerium für Staatssicherheit) היה כינויה של המשטרה החשאית וגוף הריגול העיקרי של גרמניה המזרחית (או בשמה הרשמי "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית"). שמה המלא הוא "Ministerium für Staatssicherheit" (בתרגום חופשי: "המשרד לביטחון המדינה"), אך שם זה קוצר לכינוי "שטאזי", קיצור של Staatssicherheit. מפקדת השטאזי שכנה בבניין מרכזי במזרח ברלין באזור ליכטנברג, ובכמה משרדים קטנים נוספים ברחבי המדינה. בזמנו נחשב השטאזי לאחד מארגוני הביון הטובים ביותר בעולם. סיסמתו הייתה "Schild und Schwert der Partei", "המגן והחרב של המפלגה". לפני תחילת השימוש במונח "שטאזי", כונתה המשטרה החשאית "שירות ביטחון המדינה" (Staatssicherheitsdienst) אך שם זה הזכיר את "שירות הביטחון" של הנאצים, ה-Sicherheitsdienst.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטאזי נוסד ב־8 בפברואר 1950 בדמות הק.ג.ב. הסובייטי, עמו הוא פעל בשיתוף פעולה הדוק בשנות המלחמה הקרה להחדרת מרגלים וסוכנים למדינות אירופה ובעיקר לגרמניה המערבית. בגרמניה המזרחית עצמה פעל הארגון לאיתור והענשת החותרים תחת השלטון, פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי רוח. הוא פיתח רשת של מודיעים שהעבירו מידע על מכריהם. על פי הערכות, העסיק השטאזי יותר מ-90 אלף שכירים ו-300 אלף מודיעים ערב קריסתה של גרמניה המזרחית.

בימיו האחרונים של השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, בשנת 1989, ראשי השטאזי נתקפו בהלה וניסו לגרוס כל מסמך שעלה בידם מארכיון הארגון. הם אף החלו לקרוע מסמכים ביד משכשלו המגרסות תחת העומס. עשרות אלפי שקים עמוסים בפיסות נייר הוסתרו בחופזה אך נמצאו עד מהרה ובשנת 1995 שכרה ממשלת גרמניה חברה מומחית לתחום לשחזור המסמכים. במשך 6 שנים הצליחו תריסר אנשים לשחזר מסמכים מתוך 300 שקים. לאחר מכן החל תהליך שחזור באמצעות מחשב, להאצת שחזור יתר 16,000 שקי המסמכים, המכילים למעלה מ-33 מיליון דפים.‏[1]

בעקבות חקיקה של ממשלת גרמניה המאוחדת, נפתחו מסמכים אלו בהדרגה לעיון הציבור, ואנשים רבים פנו בעניין לקריאת התיק המודיעיני אודותיהם. התיקים חשפו במקרים רבים מעורבות של בני זוג, קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וחברים במסירת מידע לשטאזי אודות הקרובים להם.

יושבי ראש השטאזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989 (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), הוצאת מטר, תשס"ט, 2008.
  • אנה פאנדר, שטאזילנד: סיפורים מהצד השני של חומת ברלין, מאנגלית: נעמי כרמל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Douglas Heingartner, Back Together Again, New York Times, July 17, 2003