ויימאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויימאר
Weimar
Wappen Weimar.png
סמל העיר
Weimar Bahnhof.jpg
תחנת הרכבת בוויימאר
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of Thuringia (state).svg  תורינגיה
שטח 84.26 קמ"ר
גובה 208 מטרים
תאריך ייסוד 888 (הערכה)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

64,481‏  (נכון ל-2006)
755.8 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 50°58′00″N 11°19′00″E
http://www.weimar.de
הבאוהאוס ואתריו בדסאו ובוויימאר
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Bauhaus logo.png
לוגו הבאוהאוס
מדינה Flag of Germany.svg גרמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 2, 4, 6
ויימאר הקלאסית
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Weimar City hall.jpg
עיריית ויימאר
מדינה Flag of Germany.svg גרמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 3, 4

וַיימארגרמנית: Weimar) היא עיר במדינת תורינגיה שבגרמניה. העיר נתנה את שמה לאחת התקופות החשובות בתולדות גרמניה, תקופת רפובליקת ויימאר.

בשנת 2007 מנתה אוכלוסייתה 62,000 איש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמכים הראשונים בהם מוזכר השם ויימאר הינם משנת 899 לספירה, ומשנה זו יושבה העיר באופן רצוף.

ויימאר היא אחד מאתרי התרבות הידועים באירופה. העיר הייתה ביתם של ענקי תרבות כיוהאן סבסטיאן באך, פרידריך שילר, יוהאן גוטפריד הרדר ויוהאן וולפגנג פון גתה. מאז אמצע המאה ה-18, עת בחר בה גתה למגוריו, הייתה ויימאר מוקד עלייה לרגל של האינטליגנציה הגרמנית. ניתן למצוא בה את קבריהם של גתה, פרידריך ניטשה, שילר ורבים אחרים, כמו גם את הארכיונים הפרטיים של גתה ושילר.

התקופה שבין 1918 ו-1933 נקראת "רפובליקת ויימאר", זאת מכיוון שחוקת הרפובליקה נוסחה בעיר זאת. עיר הבירה ברלין נחשבה למסוכנת מדי, לאור מרידת ה"ספרטקיסטים", אנשי השמאל הקיצוני, ברחובותיה ב-1918. מסיבה זו בחרה האספה הלאומית להתכנס בוויימאר, ולקבל שם את החוקה.

במהלך מלחמת העולם השנייה שכן ביער הסמוך לוויימאר (בו נהג גתה לבקר) מחנה הריכוז בוכנוואלד.

ב-1991 נערך בוויימאר מפגש שרי החוץ של המדינות גרמניה, פולין וצרפת, בו נוסד "משולש ויימאר", שנועד לסייע לתהליך יציאתה של פולין מהשלטון הקומוניסטי. נציגי המדינות ממשיכים להיפגש בכינוסי משולש ויימאר בערך מדי שנה, בכל פעם בעיר אחרת באחת משלוש המדינות. באחד המפגשים ב-2011 הוחלט על הקמת יחידת חיילים בשם "לוחמי ויימאר", שתהיה מוכנה לפריסה באזורי משבר בעולם החל מ-2013.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז אמצע המאה ה-19 שכן בוויימאר ארכיון ליצירות מוזיקליות. בוויימאר התקיים מדי שנה פסטיבל מוזיקה, שלשמו הוזמנו יצירות אצל מלחיני התקופה. לכל יצירה שהוזמנה ובוצעה בפסטיבל נשמרו בארכיון הן הפרטיטורה והן ההתכתבות הנוגעת להזמנה ולביצוע. באופן כזה נאצרו בארכיון אלפי יצירות, הן מוכרות והן נדירות. מנהל הפסטיבל האחרון, בשנת 1934, היה ריכרד שטראוס. השלטון הנאצי סגר את הפסטיבל והורה לחסל את הארכיון, אך האחראים עליו העבירו אותו לגניזה במחבוא בשטח שבו הוקם בשנים הבאות מחנה הריכוז בוכנוואלד. לאחר הקמת המחנה, הגיעו אליו יהודים מגרמניה ומארצות אחרות, כמו הולנד וצ'כוסלובקיה, ופרטיטורות וכתבי יד של יצירות מוזיקליות שנמצאו בכליהם הועברו גם הם לארכיון. בהם פרטיטורה של ברוקנר.

אחרי הפלת חומת ברלין נפתח הארכיון מחדש. כ-30 אחוזים מתוכנו נהרסו, בהם פרטיטורות וכתבי יד של בטהובן. בין היצירות שנשמרו בארכיון היו יצירות של מלחינים יהודים. במיזם משותף לאקדמיה למוזיקה בירושלים ולאקדמיה ע"ש ליסט בוויימאר, בשם "כנר על גג הרייכסטאג", מבצעת תזמורת משותפת לשתי האקדמיות יצירות נשכחות של יוצרים יהודים. הכנר רועי שילוח ניגן קונצ'רטו לכינור של קרל גולדמארק, שלא הושמע זה עשרות שנים.‏[1]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויימאר הייתה מוקד לתנועה האדריכלית באוהאוס. בעיר מצויים גלריות אמנות, מוזיאונים, התיאטרון הלאומי הגרמני ואוניברסיטת הבאוהאוס.

שני אתרי מורשת עולמית הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו בוויימאר. הראשון: אתרי הבאוהאוס בוויימאר (במשותף עם דסאו) בשנת 1996, והשני ויימאר הקלאסית בשנת 1998. בנוסף, הכריז האיחוד האירופי על העיר כ"בירת התרבות האירופית" לשנת 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן שול ומיכאל וולפה, שידור רדיו ברשת ב' 27 בדצמבר 2011
Flag of Germany.svg
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בגרמניה

אי המוזיאונים בברליןאנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג • הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין: ארמון סנסוסי, ארמון צציליינהוף, ארמון בבלסברג, טירת קליין-גליניקה, פולקספארק, ניקולסקוי, אי הטווסים, בטשרברג, טירת הציד גלינקה, היילנדסקירכה וארמון סאקרובבמברג • מבני באוהאוס בויימאר ובדסאובית עיריית ברמן ופסל רולנד בברמןמכרות רמלסברג, מערכת ניהול המים בהרי הרץ והמרכז ההיסטורי בגוסלארממלכת הגנים של דסאו-וורליץהמרכז ההיסטורי בוויסמארטירת אוגוסטובורג וטירת פאלקנלוסט בבריל • וארטבורגעיר ההנזה ליבקמכרות צולפראייןמנזר מאולברוןאתר המאובנים במחצבת מסלפארק מוז'קובסקי (עם פולין) • קוודלינבורגקתדרלת אאכןהמונומנטים הרומאיים בטריר, קתדרלת טריר וכנסיית גבירתנו בטרירקתדרלת קלןקתדרלת שפיירהעיר העתיקה ברגנסבורגאי הנזירים רייכנאוהמרכז ההיסטורי בשטרלזונדמנזר לורשויימאר הקלאסיתהלימס הגרמאני (בשיתוף עם הממלכה המאוחדת) • כנסיית ויסקתדרלת מריה הקדושה בהילדסהיים וכנסיית מיכאל הקדוש בהילדסהייםעמק הריין המרכזי העיליתעשיות הברזל בפלקלינגןארמון רזידנץ בוירצבורגאחוזות המגורים בסגנון המודרניסטי בברליןים ואדן (בשיתוף עם הולנד) • מפעל פאגוס באלפלדבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • יערות הבראשית של עצי האשור בהרי הקרפטים ויערות האשור העתיקים בגרמניה (עם אוקראינה וסלובקיה) • בית האופרה של המרגרייב בביירויתפארק וילהלמסהוהה

אתרי מורשת עולמית לשעבר: עמק האלבה בדרזדן