ארפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארפורט
Erfurt
Wappen Erfurt.png
סמל העיר
Erfurt cathedral and severi church-2.jpg
קתדרלת Mariendom וכנסיית סברי
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of Thuringia (state).svg  תורינגיה
שטח 269.17 קמ"ר
גובה 158-430 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

204,880‏  (נכון ל-דצמבר 2013)
קואורדינטות 50°59′00″N 11°02′00″E / 50.9833333333333°N 11.0333333333333°E / 50.9833333333333; 11.0333333333333קואורדינטות: 50°59′00″N 11°02′00″E / 50.9833333333333°N 11.0333333333333°E / 50.9833333333333; 11.0333333333333
http://www.erfurt.de
גשר קרמר
שרידים מחומת העיר מן המאה ה-11
בית העירייה
כתובת זיכרון מעל מבנה המלון בו התאכסן וילי ברנדט בביקורו בעיר ב-1970
בית הכנסת הראשון בעיר, נבנה ב-1094

ארפורטגרמנית: Erfurt) היא בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה והעיר הגדולה במדינה. בעיר מתגוררים למעלה מ-200,000 תושבים, וזו העיר ה-37 בגודלה בגרמניה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שוכנת כמאה קילומטרים דרומית-מערבית ללייפציג, כמאה וחמישים קילומטרים צפונית לנירנברג וכ-180 קילומטרים דרומית-מזרחית להנובר. ערים סמוכות לארפורט הן ויימאר במזרח, גותה במערב, ארנשטט (Arnstadt) בדרום וסמרדה Sömmerda בצפון. כולן שוכנות במרחק של כ-20 קילומטרים ממנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארפורט נזכרת לראשונה בשנת 742 כיישוב גדול בהקשר להקמת הבישופות של ארפורט תחת השם ארפספורט (Erphesfurt) בידי בוניפציוס הקדוש.בשנת 805 הפך קארל הגדול את העיר למרכז מסחר בגבול ממלכת הפרנקים. היא המשיכה לשמש כמרכז חשוב במהלך ימי הביניים וזכתה למידה רבה של שלטון עצמי. בשנת 1094 הוקם בית כנסת בעיר (קיים עד היום). ב-1392 הוקמה אוניברסיטת ארפורט, שהייתה המפורסמת בזמנה אך חדלה לפעול בשנת ב-1816. מרטין לותר נמנה עם תלמידיה.

ב-1802 הפכה ארפורט לחלק מפרוסיה. למרות שהייתה בשטחה של תורינגיה, המשיכה העיר להישאר בשלטון פרוסי עד סוף יוני 1945. בשנת 1906 מנתה האוכלוסייה למעלה מ-100,000 תושבים והוכרה כ"עיר גדולה". למעלה מ-3,500 מבני העיר נהרגו במלחמת העולם הראשונה. המשבר הכלכלי של שנת 1929 פגע קשות בכלכלת העיר. בשנת 1938 נמנתה העיר על מרכזי הצבא החשובים בגרמניה. בליל הבדולח שרפו הנאצים את בית הכנסת הגדול של העיר. במהלך מלחמת העולם השנייה הועסקו 10,000-15,000 נשים וגברים בעבודות כפייה במפעלים שונים בעיר. בהפצצות האמריקאים והבריטים במהלך המלחמה נהרסו 530 מבנים (17 אחוז מסך כל הדירות), 100 מתקני תעשייה ולמעלה מ-2,500 נפגעו, כמו כן נהרגו 1,600 תושבים וכ-23,000 אזרחים איבדו את בתיהם. ב-12 באפריל 1945 כבשה הארמייה השלישית של ארצות הברית את ארפורט לאחר קרבות בעיר ובסביבתה. ב-3 ביולי, בהתאם להחלטות ועידת יאלטה, נכנס הצבא האדום לעיר והיא הפכה לחלק משטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה.

ב-1948 בחרה ממשלת תורינגיה בארפורט כבירת המדינה. בשנת 1952 פורקה מדינת תורינגיה ובמקומה הוקמו שלושה מחוזות, כאשר ארפורט הפכה לבירת מחוז ארפורט. במרץ 1970 הגיע וילי ברנדט לארפורט לפגישת-פסגה ראשונה מסוגה עם נשיא גרמניה המזרחית וילי שטוף (Willi Stoph), בצעד שנחשב עד אז כבלתי יאמן. תושבי העיר קיבלו את ברנדט בהתלהבות גדולה, עמדו ברחוב שמול המלון וקראו "וילי, וילי" (ברור שהכוונה הייתה לוילי ברנדט) כדי שזה ייגש לחלון חדרו במלון. בסוף שנות ה-60 החלה הריסה מסיבית של רובע קרמפפר (Krämpferviertel), בשוליה המזרחיים של העיר העתיקה, כדי לפנות מקום לבניינים רבי-קומות סובייטיים (בני 11 עד 16 קומות). עד סוף שנות ה-70 הוקמו בקצה העיר 17,000 דירות חדשות בבניינים רבי-קומות. רובע אנדראס עתיד היה להיהרס גם הוא, אולם ההריסה בוטלה בגלל איחוד גרמניה. לאחר האיחוד מחדש של גרמניה חזרה ארפורט לשמש בירת מדינת תורינגיה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה מראה את התפתחות האוכלוסייה בעיר במהלך השנים:

שנה אוכלוסייה שנה אוכלוסייה
1493 16,680 1940 167,500
1620 19,000 1945 164,998
1684 7,000 1955 188,112
1740 17,196 1965 191,654
1811 18,154 1972 200,837
1871 43,616 1980 211,575
1895 78,174 1988 220,016
1906 101,582 2000 200.564
1913 129,038‏‏ 2010 204,994
1919 131,497‏‏ 2013 204,880

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימן ההיכר של העיר הן הקתדרלה (Mariendom) וכנסיית סברי (Severikirche), שניצבות זו לצד זו. המגדלים של השתיים נמצאים על קו הרקיע של העיר ולכן ניתן לראות מצריחי הכנסיות את נוף העיר.
  • גשר קרמר (Krämerbrücke) העובר מעל נהר הגרה. הגשר נבנה בשנת 1325, ובשני קצותיו נבנו גם שתי כנסיות, שאחת מהן קיימת עד היום. הגשר מכוסה במבנים מרהיבים ביותר.
  • המנזר האוגוסטיני (Augustinerkloster). הוקם בשנת 1277. מרטין לותר חי בו כנזיר בין השנים 1505-1511.
  • בית כנסת - הוקם בשנת 1094 בעיר העתיקה ונחשב לישן ביותר בכל אירופה. בשנת 2007 התגלה מקווה שגילו כ-750 שנה, בסמוך.
  • אגמי ארפורט (Erfurter Seen) - שורה של למעלה משמונה אגמים מלאכותיים בצפון העיר, שנוצרו תוך הצפת מחצבות חצץ לשעבר.

ארפורט היא מקום הולדתו של אחד מדודניו של יוהאן סבסטיאן באך, יוהאן ברנארד באך (1676-1749), והיא גם מקום הולדתו של הסוציולוג מקס ובר (1864-1920).

ב-26 באפריל 2002 רצח הסטודנט רוברט שטיינהאוזר בגימנסיית גוטנברג (Gutenberg-Gymnasium) 13 מורים, שוטר ושני סטודנטים לפני שהתאבד

בארפורט יש שדה תעופה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע מתי התיישבו לראשונה יהודים בעיר. עדות עקיפה ראשונה לישיבת יהודים בעיר היא מסמך שבועה נטול תאריך החתום בחותמת העיר ארפורט. שבועות דומות הנפיק הארכיבישוף קונראד הראשון ממיינץ, ששימש בתפקידו עד שנת 1200. עדות כתובה לקיומה של קהילה הוא מכתב משנת 1212 מהקיסר אוטו הרביעי לארכיבישוף ממיינץ המעניק לאחרון זכויות לגביית מיסים. היהודים לא גרו בריכוז אחד וככל הנראה עסקו במסחר. בית הכנסת הוקם ככל הנראה במאה ה-11 ונזכר לראשונה בכתובים ב-1287. המבנה עומד על תילו עד ימינו. במאה ה-12 נבנה מקווה בסמוך, ממנו נותר כיום רק הכותל הדרומי. רובו של המקווה מן המאה ה-13, שנבנה בצמוד, נשתמר עד היום. במהלך מסע הצלב החמישי פרץ פוגרום נגד היהודים בארפורט. ב-16 ביוני 1221, בעקבות עלילת דם, תקפו נוצרים את בית הכנסת. ייתכן שהתוקפים היו צלבנים פריזיאנים. התוקפים השחיתו את ספר התורה ודרשו מן היהודים להתנצר. לאחר סירוב היהודים הציתו הנוצרים אש ורצחו 21-26 יהודים. הקהילה התקיימה בעיר עד שנת 1349, אז חוסלה הקהילה עקב הרדיפות בגלל מגפת המוות השחור. הקהילה השנייה התקיימה מ-1354 עד 1454.

הקהילה השלישית התקיימה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, החל משנת 1806 ועד מלחמת העולם השנייה. בשנת 1810 זכה דוד סלומון אונגר להיות היהודי הראשון שקיבל זכויות אזרח בעיר מאז 1454. בשנת 1884 הוקם בית הכנסת הגדול, שתוכנן בידי אדריכל מפרנקפורט, נועד ל-500 מתפללים וכלל גם עוגב. בשנת 1932 נמנו בעיר 1,290 יהודים. בעקבות עליית הנאצים לשלטון ורדיפת היהודים נותרו בה במאי 1939 רק 263 יהודים. בית הכנסת הגדול חולל והוצת בידי בריוני האס אה בליל הבדולח, ב-1938. את עלויות פינוי ההריסות בגובה של 6,900 רייכסמארק נאלצה הקהילה לשלם. במקביל חולל בית העלמין היהודי החדש ו-200 גברים יהודים רוכזו באולם בית ספר וגורשו לאחר מכן למחנה הריכוז בוכנוואלד. ב-1939 רכשה העירייה את שטח בית הכנסת והקימה עליו מבנה מעץ לאחסון קוק.

קבוצה קטנה של יהודים שבה ממחנה הריכוז טרזיינשטאט לארפורט והקימה את הקהילה הרביעית בתקופת גרמניה המזרחית, שמתקיימת עד היום. ב-1952 הוקם בית כנסת חדש בעיר על שטח בית הכנסת שנשרף.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]