קמניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קמניץ
Chemnitz
סמל העיר
דגל העיר
Chemnitz Innenstadt 2008.jpg
קמניץ, 2008
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of Saxony (state).svg  סקסוניה
שטח 220.85 קמ"ר
גובה 296 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

241,210‏  (נכון ל-2012)
קואורדינטות 50°50′00″N 12°55′00″E / 50.8333333333333°N 12.9166666666667°E / 50.8333333333333; 12.9166666666667קואורדינטות: 50°50′00″N 12°55′00″E / 50.8333333333333°N 12.9166666666667°E / 50.8333333333333; 12.9166666666667
אזור זמן CET
http://www.chemnitz.de

קמניץ (Chemnitz) היא עיר במדינת סקסוניה שבגרמניה. אוכלוסיית העיר מונה 241,210 תושבים נכון לשנת 2012, ושטח השיפוט שלה הוא 220 קמ"ר.

קמניץ היא העיר השלישית בגודלה בסקסוניה. היא קרויה על שם נהר קמניץ הקטן, העובר בשטחה. בגרמניה המזרחית שונה שם העיר לקרל-מרקס-שטאדט, ולאחר נפילת חומת ברלין ב-1989 שונה בחזרה לשם הישן.

בעיר שוכנת אוניברסיטה לטכנולוגיה, עם כ-10,000 סטודנטים ומהווה מרכז מדעי חשוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה על ידי מתיישבים משבטים סלאבים בסוף המאה ה-10, ומוזכרת לראשונה במסמכים בשנת 1143, כמקום מושבו של מנזר. בשנת 1170 העניק פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לעיר מעמד של עיר אימפריאלית חופשית (ככזו, זכתה העיר לחסות הקיסר). בימי הביינים הפכה העיר למרכז טקסטיל, כשיותר משליש מתושבי העיר עסקו בענף זה. במהלך המאה ה-19 הפכה העיר למרכז תעשייתי גדול (היא כונתה בשל כך "מנצ'סטר של סקסוניה"), ובשנת 1913 עמדה אוכלוסייתה על 320,000 תושבים - שיא שאליו לא שבה עוד -, מבין הערים הבודדות שמספרם לא גדל מתקופה זו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב הריכוז הגבוה של מפעלים חיוניים לכוחות הצבא הגרמניים, הופצצה העיר באופן נרחב. בסיום המלחמה מרבית העיר הפכה לחורבות. גרמניה המזרחית ששלטה על האזור, שיקמה את העיר ובנתה בה דיור מוזל. חלק ממוקדי התיירות שוקמו אף הם, בעיקר לאחר איחוד הגרמניות.

העיר, נכון ל-2006, מחזיקה במספר הלידות הנמוך לנפש בעולם.‏[1]

יהדות קמניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קמניץ התקיימה קהילה יהודית מפוארת . בבעלותה היה בית הכנסת , שהיה אחד הבניינים המפוארים בעיר. בית הכנסת חרב ב-9 בנובמבר 1939 בליל הבדולח . הרב פוקס , רב הקהילה , ניסה להציל את ספרי הקודש מבית הכנסת הבוער אך סבל ממכות קשות מידי הפורעים. עקב גודלו ופארו של בית הכנסת התקשו הנאצים להחריבו וקבוצת אנשי S.A פינו את הריסותיו במשאיות. בתקופה לפני כן , גורשו מבתי הספר הציבוריים כל הילדים היהודים , והוקם להם בית ספר יהודי ששרת אותם עד שנשלח המורה שניהל אותו למחנות הריכוז. לאחר השואה , נותרו בקמניץ יהודים מעטים , כשרובם עזבו את העיר ועברו לברלין , או לערים אחרות ואחד מהם , ראובן (הורסט) רייטר , עלה ב-1948 לישראל .
בקמניץ כיום יש כ-700-800 יהודים בקהילה (רובם מהגרים מאוקראינה ומרוסיה). לקהילה ישנו מבנה (2001), ובו מתקיימות פעילויות רבות למגוון הגילאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילודה בגרמניה צונחת לשפל נוסף, BBC ה-15 באוגוסט 2006. נכון ל-2012, בעיר נרשם שיעור ילודה של 3 ל-1000, לעומת 8.37 ל-1000 ברחבי גרמניה ו-19.5 בממוצע העולמי.
Flag of Germany.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.