אישטוון הראשון, מלך הונגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אישטוון הראשון (הקדוש) (975 לערך - 15 באוגוסט 1038) היה מלכה הראשון של הונגריה.

פסלו של אישטוון הראשון במצודת הדייגים בבודפשט. בידו הצלב האפוסטולי, לראשו הכתר שקיבל מן האפיפיור, ומסביב לראשו הילת הקדושה
הכתר, החרב והשרביט של אישטוון הראשון, מלך הונגריה, מוצגים בבניין הפרלמנט ההונגרי.

אביו של אישטוון היה המנהיג המדיארי גזה הראשון, אשר היה נינו של ארפאד, הוא המנהיג המדיארי אשר הוביל את השבטים המדיארים מערבות אוקראינה למישורי הונגריה. כשנולד קיבל את השם ואייק, שפירושו "גיבור". ואייק נולד עובד אלילים, אך הוטבל בהיותו בן עשר, כחלק מברית שערך אביו עם המדינות הנוצריות השכנות. כשהוטבל ניתן לו השם אישטוון (הגרסה ההונגרית של השם היווני איסטפנוס, על שם סטפנוס הקדוש). אמו של אישטוואן הראשון הייתה שארולט, אחותו של גיולה פרוקוי

בשנת 995 נישא אישטוון לגיזלה, בתו של יורש העצר של הקיסר הגרמני אוטו הראשון, היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לאישטוון ולגיזלה נולדו שלושה ילדים - הבנים אימרה ואוטו, ובת בשם הדוויג. כל ילדיו מתו לפניו.

עם הולדתו של אישטוון היה המנהג השיבטי כי את המנהיג השבטי של המדיארים יורש הזכר המבוגר ביותר במשפחת המלוכה. אביו של אישטוון, גזה, אשר ניסה להפוך את הונגריה למדינה בנוסח ארצות המערב, הכריז עליו כיורשו עוד בחייו, וכך סטה מן המנהג השבטי העתיק. לאחר שאישטוון קיבל את המלוכה נאלץ להאבק באצילים עובדי אלילים, בהם דודו, אשר התנגדו לו. אישטוון הצליח לאחד את כל שבטי המדיארים בשנת 997, הודות לסיוע שקיבל מאצילים נוצריים מסלובקיה.

על פי המסורת ההונגרית ביקש אישטוון מן האפיפיור סילבסטר השני כי יכיר בו כמלך נוצרי (ובמשתמע כי יאפשר לו למנות בישופים). סילבסטר סירב בתחילה, אך לאחר שהופיע בחלומו המלאך גבריאל וציווה עליו להסכים לבקשה, נעתר. אירוע זה מונצח בפסל של המלאך גבריאל המוצב על עמוד ב"כיכר הגיבורים" בבודפשט. האפיפיור שלח לאישטוון כתר מזהב אשר הפך לסימלה של הונגריה, וזאת ביחד עם צלב אפוסטולי, ומכתב ברכה המכיר בו כמלך נוצרי.

אישטוון חילק את הונגריה לחמישים מחוזות ועשר דוכסויות, והורה לכל עשרה כפרים להציב כנסייה ולמנות כומר. הוא ייסד את הקתדרלות בסקשפהרוואר (עיר שייסד; פירוש שמה: "כס המלוכה הלבן"), ובאסטרגום, כמו גם כנסיות ומנזרים ברחבי הונגריה. בכנסיות ובמנזרים קמו בתי ספר, שהפכו למרכזי חינוך ותרבות חשובים. אישטוון דיכא את המנהגים הפגאניים, וחיזק את הנצרות באמצעות חוקים שונים, לרבות איסור על השימוש בכתב המדיארי, והפיכת האלפבית הלטיני והשפה הלטינית לשפה הרשמית של ארמון המלוכה.

אישטוון נהג לבקר בכנסיות ובערים, לעתים מוסווה כאיכר נודד, ותרם כספים רבים לאנשים שפגש. על פי האגדה, באחד ממסעות אלו נשדד על ידי חבורת קבצנים, אך משנחשף כי הוא המלך, חס על חייהם.

בערוב ימיו התכוון לפרוש לחיים של קדושה ולהעביר את מוסרות השלטון לבנו אימרה, אך בשנת 1031 מת אימרה בתאונת ציד. ללא יורש טבעי, מכיוון שכל ילדיו מתו לפניו, מת בעיר סקשפהרוואר, ונקבר שם. נאמר כי נתיניו התאבלו על מותו במשך שלוש שנים. תחתיו מלך בן-אחותו, פטר אורסאולו.

לאחר מותו החלו סיפורים על ניסים המתרחשים ליד קברו. אישטוון הוכרז כקדוש של הכנסייה הקתולית בשנת 1083. הוא הקדוש הפטרון של: הונגריה, מלכים, מותם של ילדים, בנאים, סתתים, ומניחי לבנים. יומו הוא 2 בספטמבר, אך חגו נחגג בהונגריה ב-16 באוגוסט, היום בו הועברו שרידיו הקדושים לעיר בודה (אחת משלוש הערים המרכיבות את העיר בודפשט). כתרו מוצג כיום בבניין הפרלמנט ההונגרי (במוזיאון הלאומי בבודפשט מוצגת רפליקה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Neumann ,Budapest, 2002 (בהונגרית)