מדיארים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדיארים
(Magyarok)
Hng2.jpg
אוכלוסייה
14.5 מיליון (אומדן)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
Flag of Hungary.svg  הונגריה  : 9,416,015 (2001),

Flag of Romania.svg  רומניה  : 1,431,807 (2002)
Flag of Slovakia.svg  סלובקיה  : 520,528 (2001)
Flag of Serbia.svg  סרביה  : 293,299 (2002)
Flag of Ukraine.svg  אוקראינה  : 156,600 (2001)
מערב אירופה: 260,000 - 270,000 (אומדן)
ועוד כמה מאות אלפים במקומות נוספים ברחבי העולם

שפות
הונגרית
דת
למעלה ממחצית מההונגרים הם קתוליים; כ-25% פרוטסטנטים והשאר אתאיסטים ובני דתות אחרות
קבוצות אתניות קשורות
חאנטי - מאנסי; פינים; אסטונים; לאפים או סאמי; מארי; מורדבינים; אודומורטים.

המדיארים (או מגיארים, Magyarok) הם עם הדובר שפה אוגרו-פינית ששורשיו הרחוקים בהרי אורל ובסיביר המערבית, אשר נדד במאה השמינית ובמאה התשיעית לספירה והתיישב בהונגריה. צאצאי נוודים לוחמים אלו שהתערבבו עם אוכלוסיות אחרות - סלבים, גרמנים, קומנים וכו' - הינם רוב תושבי הונגריה כיום, כמו גם מיעוט חשוב מתושבי המדינות השכנות – סלובקיה, רומניה, סרביה ואוקראינה. הם נקראים בפי עמים אחרים גם "הונגרים". המושג "הונגרי" הוא גם כן שם עתיק שמקורו בשם של שבט מערבות אסיה. הוא התקשר מאוחר יותר לשם המדינה "הונגריה" ובמשטרים הונגריים שונים שעודדו התבוללות של קבוצות אתניות אחרות קיבל גם מובן של "אזרח הונגריה" או "דובר הונגרית", בעוד ש"מדיארי" החל להצביע על שייכות אתנית טהורה יותר, "הונגרית שורשית". בשפה ההונגרית משתמשים כיום רק בשורש "מדיארי" בשני המובנים – האתני-לשוני והמדיני: השפה המקומית נקראת "שפה מדיארית" (magyar nyelv), ואילו הונגריה מכונה "ארץ המדיארים" (Magyarország). בשפות אחרות משתמשים בשם "הונגרים" (Hungarians, Hongrois, Ungaren), הן לציון בני העם המדיארי והן לציון אזרחי הונגריה או ילידי הונגריה.

הפזורה המדיארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה ההונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת הונגריה, שנוסדה על ידי המדיארים במאה העשירית, ואשר השתרעה בין המאה ה-13 והמאה ה-20 על פני כל האגן הקרפטי, לא כללה רוב מדיארי אתני, למרות שמה. למעשה, בשנת 1780 היה הרוב בממלכה (71.1%) מורכב מבני לאומים אחרים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נקרעו מן הממלכה חלקים רבים בחוזה טריאנון, ונמסרו לשכנותיה, או שנוצרו מדינות חדשות בהן רוב לבעלי זהות אתנית לא מדיארית נפרדת בחלקי הארץ השונים. בחלקים אלו נותר מיעוט בעל זהות לאומית מדיארית. אמנם נעשו נסיונות מאוחרים יותר להשיב חלקי ארץ אלו אל הונגריה, באמצעות ברית שכרת העוצר ההונגרי מיקלוש הורטי עם אדולף היטלר, ואשר הביאו לסיפוח חלק ניכר משטחים אלו בין 1938 ו-1941, במיוחד על חשבון רומניה וסלובקיה, אך עם סיום מלחמת העולם השנייה בתבוסת מדינות הציר, הושבו שטחים אלו למדינות מהן נלקחו, והונגריה שבה לממדיה שלאחר חוזה טריאנון.

חלוקה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 היו בהונגריה 9,416,000 מדיארים, שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה. התפתחויות מדיניות, ובמיוחד חוזה טריאנון, שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר קרע חלקים נרחבים מן המדינה ההונגרית, הביאו לקיומה של פזורה מדיארית ניכרת בארצות הסובבות את הונגריה, ובמיוחד ברומניה, שם שוכנים כמליון וארבע מאות אלף מדיארים. כן קיימת פזורה מדיארית במדינות הבאות: סלובקיה (520,000), סרביה ומונטנגרו (293,000), אוקראינה (170,000), קרואטיה (16,500), צ'כיה (14,600), וסלובניה (7,700).

משאל העם בהונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש דצמבר 2004 התקיים בהונגריה משאל עם בשאלה האם להעניק אזרחות הונגרית אוטומטית לכל המדיארים הגרים מחוץ לגבולות הונגריה. את המשאל לא יזמה המערכת הפוליטית ההונגרית, כי אם "הפדרציה ההונגרית העולמית" גוף שמטרתו קידום רעיון האומה המדיארית, מעבר לגבולות מדיניים. הפדרציה הצליחה לאסוף 200,000 חתימות הדרושות על מנת ליזום משאל עם על פי החוקה ההונגרית.

ההצעה זכתה לתמיכה בפזורה המדיארית, בין היתר מכיוון שהייתה מעניקה לרבים מהם דרכון נחשק של האיחוד האירופי. בהונגריה עצמה הייתה התלהבות פחותה מן המשאל. ראש הממשלה הסוציאליסטי פרנץ גיורצ'אני קרא לאנשים שלא להצביע, שכן נראה כי מתן אזרחות הונגרית לאזרחי מדינות שכנות כרומניה, מעבר לפגיעה שתיווצר ביחסי החוץ של הונגריה, (כאשר מדינות כרומניה ראו בעידוד הזהות המדיארית של אזרחיהן כהתערבות בוטה בענייניהן הפנימיים) יביא לזרם של אזרחים רומנים לתוך הונגריה, אשר ייצור נטל על הכלכלה ההונגרית. גיורצ'אני העמיד את ההצעה כלאומנות הונגרית מיושנת אל מול גישה מודרנית, הרואה בהונגריה חלק מן האיחוד האירופי, ונוטשת מסורות לאומניות שחלף זמנן. כאשר התקרב מועד המשאל, מפלגת הימין "האיחוד האזרחי" בראשות ראש הממשלה ההונגרי לשעבר ויקטור אורבן הצהירה על תמיכתה בהצעה.

במשאל הצביעו לבסוף 38% מבעלי זכות ההצבעה, ו-51% מהם תמכו בהצעה. הדבר הביא לכך שההצעה לא התקבלה, שכן על פי החוקה ההונגרית דרוש רוב תומכים המהווה 25% מכלל הזכאים להצביע.

שורשי העם המדיארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמוניות המדיארים בהרי אורל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מאבות השבטים המדיארים בכיכר הגיבורים, בודפשט

העם המדיארי החל כחלק מעם פינו-אוגרי אשר חי באלף הרביעי לפני הספירה מזרחית להרי אורל, שם ישב ביישובי קבע ועסק בדיג ובציד. עם זה הוא אביהם של הפינים, האסטונים, הלפים וההונגרים של היום. מתקופה זו נותר תיעוד דל ביותר. חרוזי שיר שעברו מדור לדור נאספו במאה התשע עשרה לאפוס הלאומי הפיני בשם "קלוואלה", שיר עלילה רב קסם, המספר על עולם קדום וקסום אשר נברא מביצתו של ברווז בר.

עם זה התפצל בסביבות המאה ה-30 לפנה"ס. אבותיהם של הפינים של היום עברו לצד השני של הרי אורל, בעוד שהאוגרים, אבותיהם של המדיארים, התיישבו ביערות סיביר המערבית, מזרחית להרי אורל, כאלף שנה מאוחר יותר. שם למדו האוגרים את החקלאות, גידול בהמות הבית וייצור חפצי ברונזה. בשנת 1500 לפני הספירה לערך בייתו האוגרים את הסוס, והרכיבה הפכה למרכיב עיקרי בתרבותם.

שינויי אקלים בראשית האלף הראשון שלפני הספירה הביאה לנדידת קבוצה "פרוטו מדיארית" אל הדרום, והפיכתה לעם של רוכבים נוודים.

מלכות הכוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-4 והמאה ה-5 לספירה החלו הפרוטו מדיארים לנוע מערבה, דרך מעברים בהרי אורל, אל השטח שבין הרי אורל הדרומיים, ונהר הוולגה, הידוע כבשקיריה. אחדים מהם נותרו באזור עד המאה ה-13, אך כיום העם הבשקירי שונה מאוד מן העם ההונגרי, מכיוון שהמדיארים בבשקיריה נטמעו בטורקים, ונפגעו קשות בשנות הכיבוש המונגולי.

במאה ה-8 לספירה החלו קבוצות מדיאריות להתיישב בסמוך לנהר הדון באזור שבין הדון, הוולגה והדונייץ, שם היו לנתיני מלכות הכוזרים. בתקופה זו התגבשו שבעת השבטים המדיארים, ביניהם השבט מגיאר, שנתן לעם את שמו. שבטים אלו חברו לשלושה שבטי כוזרים בברית של עשרה שבטים שכונתה בטורקית "און אוגור" או "עשרה חיצים", וזהו מקור השם "הונגריה". בשפה ההונגרית כיום אלמנטים רבים ומילים רבות הלקוחות מן השפה הטורקית, הקרובה לשפה בה דיברו הכוזרים. ארפאד, מנהיגם של עשרת השבטים, היה נשוי לכוזרית-יהודיה.

סכסוכים בין שבטי הכוזרים ובין עצמם הביאו לכך שבשנת 830 החלו השבטים לנדוד מערבה אל הטריטוריה שבין הקרפטים ונהר הדנייפר.

הנדודים מערבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 854 הותקפו המדיארים על ידי הפצ'נגים, (עם קדום, מאבות הרוסים של ימינו). הלחץ הפצ'נגי הוביל לנדידת המדיארים מערבה, ולפשיטות על הישויות המדיניות ששלטו אז באגן הקרפטים - מדינת מורבייה הסלאבית, מדינת בלטון, והממלכה הפרנקית המזרחית. המדיארים הביאו הרס וחורבן אל הסלאבים והבולגרים שישבו במקומות אלו.

המדיארים החלו לשמש ככלי שרת במלחמות העמים יושבי האזור, והמעצמות באירופה של הימים ההם. ב-892 נכנסו למוראביה, בהזמנתו של מלך גרמניה ארנולף. ב-895 נלחמו לצידו של הקיסר הביזנטי לאו הרביעי כנגד הבולגרים. לאחר מכן, בשנת 896, בהנהגתו של ארפאד, חצו את הרי הקרפטים, וכבשו את האזור המהווה כיום את הונגריה. השבט "מגיאר" היה השבט המוביל במסעם של שבעת השבטים. בתחילה כבשו את אזור מעלה נהר הטיסה, שהיה בלתי מיושב כמעט, ומשם המשיכו לאזור שמעבר לדנובה, שהיה ידוע בימי הרומים כפאנוניה, ולימים יהיה לליבה של המדינה ההונגרית. בעלי בריתם הכוזרים, התיישבו באזור שליד ביהאר. האזורים שנכבשו היו מיושבים באופן דליל בסלאבים – בולגרים, סלובקים, סלובנים, קרואטים ועוד. בתקופה זו שרדו עוד מספר אווארים בדרום מערב המדינה. אוכלוסייה זו, אותה שיעבדו המדיארים, סייעה בהתיישבותם ובהפיכתם מעם נוודים לעם היושב על אדמתו. באזור טרנסילבניה קיימים מדיארים אתנים (המכונים "סקלרים"), אשר אינם נמנים עם אלו שהוביל ארפאד אל הונגריה, ויש גרסאות רבות ושונות לגבי מוצאם, אם כי הם משוכנעים במוצאם המדיארי. ייתכן שהם צאצאי מדיארים שנמלטו מלחצם של הפצ'נגים מאגן הדון אל אזור טרנסילבניה. הסקלרים מהווים אחוז ניכר מן ההונגרים תושבי רומניה.

היסטוריה לאחר כיבוש הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה

התפתחויות אתניות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לגורמים האוגרו-פינים והכוזריים, מעורבים המדיארים של ימינו עם עמים רבים שהתיישבו באזור לאחר כיבוש הונגריה בידי המדיארים, כגון הפצ'נגים, הקומנים, העמים הסלאבים שפלשו לאזורים השכנים במאה השישית, שבטים גרמאניים, הגרמנים (כולל האוסטרים), הסלובקים, הסרבים ועוד. העם ההונגרי כיום הינו עירוב של אלמנטים אלו, אך עודו שומר על הגאווה במוצאו המדיארי המקורי.