אליאן גונזלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליאן גונזלס עם אביו זמן קצר לאחר שהועבר לחזקתו
המסע מקובה לפלורידה
הסוכנים הפדרלים פורצים לבית שבו הוחזק אליאן גונזלס. גונזלס נראה מימין

אליאן גונזלסספרדית: Elián González, נולד ב-6 בדצמבר 1993) עמד כילד במרכזו של משבר משפטי ופוליטי ביחסי ארצות הברית - קובה בשנת 2000.

רקע: יחסי קובה ארצות-הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לפרשה נעוץ ביחסים המתוחים השוררים בין ארצות הברית לקובה בחצי המאה מאז המהפכה הקובנית, שהעלתה את פידל קסטרו לשלטון באי הקריבי. לכל אורכה של התקופה ניסו קובנים רבים לחצות את 144 הקילומטרים המפרידים בין האי לבין פלורידה, בתורם אחר חרות ורמת חיים גבוהה יותר. זאת, למרות ששתי המדינות אוסרות על ההגירה. משמר החופים האמריקני נוהג לגרש את המהגרים הנתפסים בים חזרה לקובה, אולם אלו שמצליחים להגיע לאדמת ארצות הברית מורשים להישאר בה. עם השנים צמחה קהילה קובנית בת מאות אלפים בפלורידה.

מסע אליאן גונזלס והצלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1999 יצא אליאן גונזלס בן השש, יחד עם אמו ושנים עשר מבקשי מקלט נוספים, למסע לארצות הברית. מנועה של סירת האלומיניום ששימשה אותם כשל וכל נוסעיה טבעו, פרט לאליאן ושניים נוספים, שהצליחו להשלים את חציית המפרץ על גבי פנימית של צמיג. גונזלס, שהתייתם מאמו, נמשה מהמים על ידי דייגים ונמסר למשמר החופים. רשויות ההגירה העבירו אותו לחזקתו של דודו של אביו, לזארו גונזלס, אשר בביתו התגורר בחודשים הבאים.

המאבק המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני המשפחה שהתגוררו במיאמי טענו כי על גונזלס להישאר בחזקתה, משום שטובתו מחייבת לגדל אותו בארצות הברית העשירה והחופשית ולא בקובה. מאחוריהם עמדה הקהילה הקובנית המקומית, כמו גם פוליטיקאים רבים, בהם סגן הנשיא אל גור, שהתמודד באותה התקופה על תפקיד נשיא ארצות הברית, ראש עיריית ניו יורק רודי ג'וליאני וראש עיריית מיאמי-דייד. אביו, חואן מיגל גונזלס, דרש בגיבויה של ממשלתו להשיבו אליו לקובה, שכן האם ומשפחתה הבריחו את הילד ללא ידיעתו.

הפרשה עוררה הדים רבים. מה שהייתה אמורה להיות סוגיה משפטית של משמורת על ילד הפך למאבק אמוציונלי בין הקהילה הקובנית ואחרים שסברו כי טובת הילד מחייבת את השארתו בארצות הברית לבין אלה שסברו כי על הילד לגדול עם אביו, כמתחייב מהחוק הבינלאומי.

התובעת הכללית, ג'אנט רינו, החליטה להורות על השבתו של אליאן גונזלס לאביו בקובה. כן הורתה על פשיטה שנויה במחלוקת על בית דודו במיאמי, לקיחתו בכוח והבאתו לאחוזת ואי פלנטיישן שבמרילנד. הפשיטה יצאה לפועל ב-22 באפריל 2000. תמונה שהנציחה את הפשיטה, ובה הסוכנים הפדרלים החמושים נראים כמכוונים את נשקם אל עבר הילד המפוחד הופיעה בשערי העיתונים ופתחה את מהדורות החדשות ברחבי העולם.

בתוך כך, הגיע האב לארצות הברית כדי לקחת את בנו תחת חסותו. הם נותרו בקרבת וושינגטון עד שמוצו כל הליכי הערעור שעמדו לרשות בני המשפחה ממיאמי, עם סירובו של בית המשפט העליון של ארצות הברית לדון בעניין. ב-28 ביוני 2000 שבו גונזלס ואביו לקובה, והתקבלו שם כגיבורים לאומיים. בשנים שעברו מאז, השתתף אליאן גונזלס באירועים של המפלגה הקומוניסטית הקובנית ופידל קסטרו עצמו הגיע למסיבת יום הולדת מתוקשרת שנערכה עבור גונזלס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]