אליעזר זאב מבוטשעטש
| לידה |
1800 ה'תק"ס |
|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1851 (בגיל 51 בערך) ג' בטבת ה'תרי"ב |
  | |
רבי אליעזר זאב מבוטשעטש (בוצ'צ'אה) (ה'תק"ס, 1800 – ג' בטבת ה'תרי"ב, 26 בדצמבר 1851) היה האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת חסידות בוטשעטש בוטושאן, מראשוני מפיצי דרך החסידות ברומניה.
מתולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה הרצה (Hertza בגליציה, כיום באוקראינה) לרבי חיים, מגזע החכם צבי. למד "תורת הנגלה" אצל רבי אברהם דוד מבוטשאטש וחסידות אצל רבי מנחם מנדל מקוסוב ורבי אורי מסטרליסק. בסטרליסק היה מיודד עם רבי שלום מבעלז. לאחר נישואיו בשנת תקע"ו לערך, הוכתר לכהן כרבה של עיירת מולדתו הרצה, שם גם החל ללמד את דרך החסידות.
מסופר כי כאשר תלמידיו של רבי מנחם מנדל מקוסוב סיפרו לו שרבי אליעזר זאב מנהיג עדה, לא אמר דבר. כשהגיע רבי אליעזר זאב לקוסוב, הסתגר עמו רבי מנחם מנדל, ובסופו של דבר יצא לתלמידיו ואמר: "מעתה ראוי שגם אתם תקראו לו רבי".
בשנת תקפ"ו נפטרו רבותיו רבי מנחם מנדל מקוסוב ורבי אורי מסטרליסק. בשנת תקפ"ח (1828) עבר מהעיירה הרצה, עם כמה מאות משפחות מחסידיו, והתיישב בעיירה בוטשעטש במחוז בוטושאן שברומניה. סמכותו של רבי אליעזר זאב הקיפה גם את יהודי האזור. בשנים אלו נסע אל רבי צבי הירש מזידיטשוב. בשנת תקצ"ה נולד בנו רבי יוסף אהרן אשר שימש כממלא מקומו של אביו לאחר פטירתו.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אליעזר זאב נפטר ביום שישי, ג' בטבת תרי"ב בעיירה בוטשעטש, שם נטמן. על קברו הוקם אוהל.
עד מלחמת העולם השנייה היו מגיעים ביום ההילולא אלפי חסידים מרומניה ומחוצה לה לפקוד את המקום וסיפורי מופת נקשרו בציונו. מעט מדברי תורתו נשתמרו בספרו של בנו, רבי יוסף אהרן, בספר 'יד יוסף' על התורה ומועדים.
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי יוסף אהרן, שהיה אז אברך בן שבע עשרה שנה.
מצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו ממלא מקומו רבי יוסף אהרן בעל ה'יד יוסף'
- בתו ברכה, אשת רבי יחיאל טירר. כיהן כרב ואדמו"ר בדורוחוי שבמחוז בוטושאן.
- בתו חנה דבורה אשת רבי שלום מאיר גולדנבוים. עלו לארץ ישראל והתגוררו בצפת.
