צבי הירש מזידיטשוב

צבי הירש מזידיטשוב

לידה	1763 תקכ"ג סמביר, פולין-ליטא
פטירה	22 ביוני 1831 (בגיל 68 בערך) י"א בתמוז תקצ"א ז'ידאצ'וב, ממלכת הבסבורג
תקופת הפעילות	? – 22 ביוני 1831

רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג, 1763– י"א בתמוז תקצ"א, 22 ביוני 1831) אדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.

תולדותיו

נולד לרבי יצחק אייזיק מכפר סאפרין שבגליציה, מצאצאיו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יום טוב", ואחיהם של רבי משה מסאמבור, רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי ליפא מסאמבור ורבי ישכר בעריש מזידיטשוב. נישא לרחל פערל מהכפר רודא הסמוך לזידיטשוב.

השפעתו בגליציה הייתה רבה ולאחר פטירת חברו רבי נפתלי מרופשיץ היה רבי צבי לגדול אדמור"י גליציה בדורו. סימוכין לכך אפשר לראות בהתבטאות המפורסמת של תלמידו רבי חיים מצאנז שאמר: כשאומרים בגליציה סתם "רבי", מתכוונים לבעל ה"עטרת צבי". גם לבנו של רבי חיים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה מיוחסת אמרה בשם רבי מאיר מפרמישלאן ורבי דוד שפירא (דינוב) המשווה את הנסיעה לזידיטשוב בי"א בתמוז לנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר.^{[דרוש מקור]}

נפטר ממגפת הכולרה בי"א בתמוז תקצ"א (1831). רבי שלמה קלוגר הספיד אותו.

אחר פטירתו כיהן אחיו רבי ישכר בעריש כממשיך דרכו, אולם כעבור שנה בלבד נפטר, ואת מקומו מילא חתנו רבי יהודה צבי מראזלא ובשנת ה'תרט"ו החל אחיינו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב לכהן כאדמו"ר ודרכו המשיכה השושלת.

הגותו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ניתן להרחיב על הגותו יש מאמרים וספרים כמופיע בפרק "לקריאה נוספת".

רבותיו

רבותיו המובהקים היו רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין, אך היה מחשיב את כל רבני דורו וביקר בחצרותיהם של המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מענדל מרימנוב, רבי משה לייב מסאסוב, וה"אוהב ישראל" מאפטא, מהם ציטט בספריו. היה ממתנגדיו הגדולים של רבי שמחה בונים מפשיסחה.

תלמידיו

• רבי שמעון מירוסלב.
• אחיו משה מסמבור.
• רבי מרדכי לטניר (מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין") מחבר ספר "מאמר מרדכי".
• רבי צבי אלימלך מדינוב.
• רבי עזריאל ממונקץ'.
• אחיינו רבי יצחק אייזיק מקומרנא.
• רבי אלעזר מלנצהוט.
• המלבי"ם.
• חתנו רבי יהודה צבי מרוזלא.
• רבי חיים מצאנז.
• רבי אליעזר זאב מבוטשעטש.
• רבי שלום מקמינקא.
• רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.

חיבוריו

• "סור מרע ועשה טוב"
• "עטרת צבי" - פירוש על הזהר
• "בית ישראל"
• "פרי קדש הלולים"
• "צבי לצדיק" - על תיקוני הזהר

מצאצאיו

• שרה (נפטרה ט"ז באדר תרל"ד) אשת בן דודה רבי יהודה צבי מראזלה, כיהן באדמו"רות אחרי דודו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין.
• חיה, אשת רבי יעקב נפתלי הירץ לאבין. כיהן תקופה באדמו"רות אחרי חמיו.
  • הרב ישראל יוסף מזידיטשוב. חתן קרובו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
  • הרב אלכסנדר סנדר, חתנו של רבי אלעזר רוקח מבעלז.
  • הרב יצחק יעקב מיאס. בערוב ימיו בביליץ כיהן כאדמו"ר בביליץ.
  • הרב משה, כיהן ברבנות בדרוהוביץ'. חתן רבי יחיאל רובין מקולבוסוף.
  • הרב צבי הירש כיהן ברבנות בבולחוב.
  • חתנו הרב יעקב יצחק ויסבלום (בן רבי נפתלי מליז'ענסק).
  • חתנו רבי שמואל שפירא מפשמישל, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב.
• רייזל אשת רבי משה חיים מראזלא, בזיווג שני אשת הרב דוב בער מטלוסט ובזיווג שלישי אשת הרב יוסף רוטנברג (נפטר ה' באלול תרי"ב) רב בקוזובה, סבו של רבי יהוסף מקוסון.
• רבקה אשת הרב יהודה לייביש ערליך רבה של ראזלא.
  • הרב צבי הירש (י"א בחשוון תקצ"ב – בערך תרנ"ה).
    • הרב נפתלי (ג' בניסן תרכ"ג – תש"ג) מדלאטין. חתן קרובו רבי שלמה יעקב אייכנשטיין מזידיטשוב.
  • הינדא אשת הרב אליהו אייכנשטיין בנו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.

ראו גם

• חסידות קומרנא

לקריאה נוספת

• יונתן מאיר, ‏"צבי לצדיק: יוסף פרל, ר' צבי הירש מזידיטשוב ופולמוס הגימטריות", סמכות רוחנית: מאבקים על כח תרבותי בהגות היהודית, בעריכת חיים קרייסל, בועז הוס, אורי ארליך, באר שבע תש"ע, עמ' 263–300, באתר Academia.edu
• רעיה הרן, "עולם הפוך: תפיסת העולם הרדיקלית בהגותו של רבי צבי הירש מזידיטשוב", תרביץ עא (תשס"ב), עמ' 537–564, (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ישראל אופנהיים, "לדמותה של ההנהגה החסידית בגליציה: סוגיות במשנתו החברתית ובפועלו של ר' צבי הירש מזידיטשוב", גלעד יב (תשנ"א), עמ' מה-נו
• דב שוורץ, ר' צבי הירש מזידיצ'וב על ראשית ההתהוות: הגות חסידית?, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, גיליון כו תשפ"א, עמ' 367–423
• אברהם סגל, ועל דרך העבודה: פרקים במשנת הקבלה והחסידות של ר' צבי הירש מזידיטשוב, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשע"א

קישורים חיצוניים

• צבי הירש מזידיטשוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• צבי הירש איכנשטין (1763–1831), מזידיטשוב, דף שער בספרייה הלאומית