אלישבע
ערך זה עוסק במשוררת אלישבע. אם התכוונתם לנשים אחרות בשם זה, ראו אלישבע (פירושונים).
אלישבע הוא שם עט שנטלה לעצמהּ המשוררת יליזבטה ז'ירקובה-ביחובסקי (1888 - 27 במרץ 1949), שנולדה ברוסיה למשפחה נוצרית פרבוסלבית ועלתה לארץ ישראל ב-1925. בעלה היה המו"ל והעיתונאי שמעון ביחובסקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייה
על מוצא משפחתה העידה:
| מובן שאינני מגזע היהודים, אך גם רוסיה גמורה אינני. אבי-אמי היה אנגלי (יותר נכון אירלנדי) וברח מביתו בימי נעורי, השתקע ברוסיה ונשא לו אישה שהייתה גרמניה בלידה, אבל גדלה וחונכה במשפחה אנגלית, ולכן הדור השני - אמי ואחיה ואחיותיה - חשבו את עצמם לאנגלים סתם. אני גדלתי עם דודתי אחת שהייתה לי במקום אם (כי אמי מתה בילדותי) וכולי שייכת למשפחה הזו, האנגלית, הרבה יותר מאשר למשפחת אבי. | ||
נולדה בעיר ריאזן שברוסיה לאב שהיה תחילה מורה ולאחר מכן, סוחר ומוציא לאור ולאם ממוצא אירי.[1] בשנת 1908, בהיותה בת עשרים, החלה להתעניין בלשונות העברית והיידיש. בהשפעת ידידיה היהודים למדה עברית, תרגמה מעברית לרוסית, וכעבור זמן מה החלה לכתוב שירים עבריים מקוריים. עניינה ביהדות הביא אותה במגע עם הסופר שמעון ביחובסקי, עמו התיידדה ואחר כך פיתחה קשר רומנטי, והם באו בברית הנישואים. היא לא התגיירה ונותרה נוצרייה בדתה (אף שכינוה "רות על גדות הוולגה")
בשנת 1925 עלה הזוג לארץ ישראל. אלישבע פרסמה שירה בעברית, חלקה מקורית וחלקה מתורגמת מרוסית. היא גם תרגמה לרוסית יצירות של סופרים עבריים כמו גרשון שופמן, יוסף חיים ברנר ואחרים.
על-פי האנציקלופדיה העברית: "בסיפוריה בולטת השאיפה לספר על היסוד הנאצל שבחיים ולתאר את הטוב והמעולה שבאדם".
פרסומה הביא לכך שאורגנו סביבה נשפים ספרותיים בארץ ובחו"ל, אך לדבריה, הם העיקו עליה ושעממו אותה.
טרגדיה היכתה בה בשנת 1932 כשמת בעלה בפתאומיות. היא נותרה עם ילדה בת 8, מרים, והתקשתה להתפרנס. אפילו לא הצליחה להתקבל לעבודה כספרנית ב"שער ציון" (לימים בית אריאלה). היא שקעה בעוני והתגוררה בצריף הדולף בימי החורף, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.
בעת מלחמת העולם השנייה התגייסה בתהּ, התחתנה עם חייל בריטי, דני ליטל, והתגוררה עמו באפריקה, וכך נותרה אלישבע בודדה לחלוטין.
היא מתה בטבריה, שאליה עברה כדי לרפא דלקת מפרקים שלקתה בה. לאחר שאנשי חברה קדישא הערימו קשיים על קבורתה בטבריה, נקברה בבית הקברות כנרת. אברהם ברוידס, מזכיר אגודת הסופרים, תיאר כיצד נתקיימו בה מילות שירה שלה:
| כאן אשב בין ים ובין רקיע ואדמה, כי גם הקץ הגיע. כי מצאה נפשי מולדתהּ |
||
מקצת משיריה הולחנו בידי יוצרים כדניאל סמבורסקי, שייקה פייקוב וחוה אלברשטיין, ובוצעו על ידי זמרים כמו אלכסנדרה וחוה אלברשטיין.
[עריכה] מספריה של אלישבע:
- חומי וכרמלה, לילדים, צייר פיר פרובסט, תל אביב, שנות הששים
- חרוזים, שירים, תומר תרפ"ח 1928
- ילקוט שירים, ההדיר חיים תורן, יחדיו, 1970
- כוס קטנה, שירים, תומר, 1928
- מלכת העברים, סיפורים, בבל, תל אביב, 2002
- מקרה טפל, סיפורים, תרמיל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1976
- משורר ואדם, על שירתו של אלכסנדר בלוק, תומר, 1929
- סמטאות, רומן, תומר, 1929; הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
- שירים, עדי, 1946
[עריכה] לקריאה נוספת
- אורנה רב-הון, "המסתורין של אלישבע : זיקת הפואטיקה של אלישבע לסימבוליזם ולאקמאיזם", מאזנים ס"ז, 10, 1993
- גרשון שקד, "בין הרשויות : על יצירתם של משוררים-סופרים: אלישבע, לאה גולדברג, דוד פוגל", מעריב, ספטמבר 1983
- על אובדנה של אלישבע, על ספרה של רות אלמוג, "את הזר והאויב - דו"ח על חסימה" (1980, הובא בתוך מעריב, ינואר 1981
- חיים באר, "אלישבע", בספרו: מזיכרונותיה של תולעת ספרים, הוצאת עם עובד, 2011, עמ' 370-367
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלישבע ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- האזנה לשירי אלישבע באתר זמרשת
- יפה ברלוביץ', אלישבע, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
- אלישבע, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- דן מירון, שעתה של אלישבע - חלק ראשון, עיונים בתקומת ישראל 12
- דן מירון, שעתה של אלישבע - חלק שני, עיונים בתקומת ישראל כרך 13 (2003), עמ' 392-345

- דן מירון, שעתה של אלישבע - חלק שני, עיונים בתקומת ישראל כרך 13 (2003), עמ' 392-345
- שירי לב-ארי, גרה בתוכנו, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
- שלומית קינל, לא היה לי שום עולם אחר, שום עולם שלי, באתר הארץ, 13.6.2008
- אילת נגב, לא היה זה אושר, אף לא חיים..., באתר הספריה החדשה
- המשוררת אלישבע, דבר, 28 במרץ 1949
מכּתביה:
על כתביה:
- שהם סמיט, כל החלומות המשקרים, המכאיבים-המאושרים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2002, על ספרה "מלכה לעברים וסיפורים אחרים"
- אריק גלסנר, מין אנושי: על "סמטאות" של אלישבע, באתר nrg מעריב, 23 באוגוסט 2008
- רונית מטלון, ביולי 2009,00.html מה נשים רוצות, על "סמטאות", באתר ynet
- מעין הראל, אדון כמעט וגברת כבר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2008, על "סמטאות"
- דורון קורן, אהבה עברית נוסח 1929, באתר ynet, 4 באוגוסט 2008
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שלמה שבא, ייליסאבטה איוואנובה ז'רקובה, דבר, 9 במאי 1969