נחשון בן עמינדב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה נשיא שבט יהודה על פי ספר במדבר. אחותו אלישבע הייתה נשואה לאהרון הכהן ונכדו היה בעז בעלה של רות המואביה. ביציאת מצרים, על פי מסורת חז"ל, היה הראשון שקפץ לים סוף, בטרם נקרע הים לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו באלוהים והפך לסמל לראשוניות ולחלוציות בהיסטוריה היהודית.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המדבר, שימש נחשון כנשיא שבט יהודה, והקריב ראשון מבין הנשיאים את קורבנות הנשיאים, ביום חנוכת המשכן, א' בניסן בשנה השנייה ליציאת מצרים. (ב'תמ"ט).

על פי המסופר בסוף מגילת רות[1], מצאצאיו של נחשון, היו דוד המלך ואחריו כל שושלת המלוכה:

Cquote2.svg

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.

Cquote3.svg

במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשהו של נחשון בקריעת ים סוף, מובא בגמרא במסכת סוטה:

Cquote2.svg

היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה"

Cquote3.svg
תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו, עמוד ב'[2]

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הדורות הפך נחשון לסמל המייצג ראשוניות והעזה. על-שם נחשון נטבע המושג "קפיצה נחשונית", כתיאור לקפיצה נועזת, "מבצע נחשון" (המבצע לפריצת הדרך לירושלים הנצורה במלחמת השחרור), שמות של יחידות צבאיות בצה"ל ובשב"ס, שמה של המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה "נחשון" ועוד.

במסורת המחשבה היהודית-דתית, נחשון מסמל גם את ההשתדלות הטבעית שעל האדם לעשות, כדרך לקבל סיוע מהקב"ה, במקום לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לנס, שכן לפי המדרש, קפץ נחשון בן עמינדב לים סוף עוד לפני שנבקע, ורק לאחר שהגיע לעומק בו הגיעו המים לצווארו, נבקע הים ובני ישראל עברו בו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגילת רות, פרק ד', פסוקים י"ח-כ"ב
  2. ^ המדרש מופיע בשינוי נוסח גם במכילתא על בשלח פרשה ב