אלישבע, אם יוחנן המטביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלישבע הקדושה
StElisabeth.jpg
פסלה של אליזבת בכנסייה בבמברג, בבוואריה שבגרמניה
תאריך לידה המאה הראשונה לפנה"ס
תאריך פטירה המאה הראשונה
קדוש עבור כל הכנסיות
חג 5 בנובמבר
פטרון של נשים הרות, מחוז כנסייתי פולדה שבגרמניה

אלישבע (בלועזית: אליזבת) היא קדושה נוצריה. על פי המסופר בברית החדשה הייתה רעייתו של זכריה הכהן ואימו של יוחנן המטביל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בבשורה על פי לוקס (פרק א' 36) בברית החדשה אלישבע הייתה קרובת משפחה של מרים, אם ישו. היפוליטוס הקדוש קבע כי הן היו בנות דודות (אימה של אליזבת, סובה, ואימה של מרים, חנה היו אחיות).

על פי הבשורה על פי לוקס אלישבע הייתה בת למשפחת כוהנים (לוקס א' 5), ונישאה לבעלה זכריה שהיה אחד ממשמרות הכהונה בבית המקדש השני. לוקס מספר כי אלישבע ובעלה היו צדיקים, אולם אלישבע הייתה עקרה ולא נולדו להם ילדים.

בעת שהקטיר קטורת על מזבח הזהב בבית המקדש התגלה לזכריה מלאך שניבא את הולדת בנו.

במהלך הריונה של אלישבע ביקרה אותה מרים - אירוע המכונה "הביקור". ביקור זה התרחש בבית הקיץ של אלישבע וזכריה -מקום המזוהה כיום בכנסיית הביקור בעין כרם (אף שבברית החדשה מצוין כי המקום הוא "עיר ביהודה").

על פי המסופר בספר לוקס, כאשר ברכה מרים את אלישבע קפץ התינוק בביטנה. אלישבע התמלאה ברוח קודש וקראה למרים "ברוכה את מנשים, וברוך פרי בטנך" (לוקס א' 41 - 42).

בתשובה השיבה מרים את ברכת המגניפיקט.

לאחר הולדת בנה נאלצה אלישבע להסתתר מחיילי הורדוס אשר הורה על טבח התמימים. כאשר הגיעו החיילים לביתה קראה אלישבע אל ההר שיסתיר אותה והסלע פתח את פיהו ואלישבע הסתתרה מאחוריו. בכנסית הביקור מצוי סלע שהנוצרים מאמינים שהסתיר את אלישבע.

אלישבע קבורה במנזר יוחנן במדבר, בסמוך לירושלים.

קדושה נוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת, ובעלה זכריה נחשבים לקדושים על ידי הכנסייה הנוצרית קתולית והכנסייה היוונית אורתודוקסית. על פי הקתולים יום חגה מצוין ב-5 בנובמבר ועל פי היוונים אורתודוקסים והכנסייה האנגליקנית, יום חגה מצוין ב-5 בספטמבר (יחד עם יום חגו של בעלה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]