אמיל ולטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיל ולטר
מידע אישי
לידה 7 באפריל 1900
פפורצהיים שבגרמניה
פטירה 1 במרץ 1952 (בגיל 51)
פפורצהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אמיל ולטר בוקהרד
עמדה בלם
מועדוני נוער
גרמניה ברצינגן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1916 - 1921
1921 - 1923
1923 - 1933
גרמניה ברצינגן
פיגרס
ברצלונה


27 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1923 - 1929 קטלוניה
קבוצות כמאמן
היקסוואגן
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיל ולטר בוקהרדגרמנית: Emil Walter Buckhard, נולד ב-7 באפריל 1900 בפפורצהיים שבגרמניה, נפטר ב-1 במרץ 1952 בפפורצהיים) היה כדורגלן גרמני ששיחק בעמדת הבלם בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. לאחר ששיחק במשך שנתיים בפיגרס, שיחק ולטר במשך עשור במדי ברצלונה, והוא זכה עמה 3 פעמים בגביע הספרדי ובמהדורה הראשונה של אליפות ספרד ב-1929. ולטר גם נודע לעיתים בשם הספרדי אמיליו ולטר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני ברצלונה שזכו בגביע ב-1928. משמאל לימין:
עומדים: פורנס (מאמן), מאס, קאסטייו, ליורנס, ולטר, גוסמאן, קרלויה ופלאטקו. יושבים: פיירה, ססטרה, סמיטייר, ארוצ'ה וסאז'י.

ולטר נולד וגדל בפפורצהיים, עיר בדרום-מערב גרמניה, שם החל לשחק כדורגל במועדון המקומי גרמניה ברצינגן. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, בשל המצב הכלכלי הקשה שפקד את גרמניה, היגר לפיגרס שבקטלוניה, שם מצא עבודה במפעל. הוא הוזמן למשחק אימון שערכה הקבוצה המקומית פיגרס, שם חברי הקבוצה ראו שיש לו בעיטה חזקה, והוא הצטרף לקבוצה זו כשחקן הגנה. נאמר שבעיטתו הייתה כה חזקה, כך שהוא היה מסוגל לבעוט למרחקים אדירים, עד כדי כך שהבקיע משערו שלו לשער השני. את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה ערך נגד אספניול, בעונת 1921/1922.

ב-1923 חתם ולטר בשורות ברצלונה, המועדון הבכיר באזור קטלוניה, והוא היה שותף עמה ל"דור זהב" שנמשך במהלך העשור. ב-1925 זכה עם ברצלונה בפעם הראשונה בגביע הספרדי, לאחר שפתח בגמר נגד ארנס גצ'ו ועזר לקבוצתו לנצח 2-0. שנה מאוחר יותר זכה עם הקבוצה בפעם השנייה ברציפות בגביע, הפעם הודות לניצחון 3-2 על אתלטיקו מדריד. לאחר שב-1927 הגיעו לחצי גמר הגביע, ב-1928 שבו ולטר וברצלונה לזכות בגביע. בגמר פגשה ברצלונה את ריאל סוסיאדד, ונערכו שני משחקים חוזרים, מכיוון ששני המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו. ולטר פתח בכל שלושת המשחקים, כשבאחרון שבהם ניצחה ברצלונה 3-1 וזכתה בתואר. ב-1929 נוסדה הליגה הספרדית, וברצלונה זכתה באליפות הראשונה של המפעל החדש. ולטר השתתף ב-13 מתוך 18 משחקי ליגה והוא תרם לזכייה 3 שערים. בעונה הבאה השתתף פעם נוספת ב-13 משחקים, אך ברצלונה הגיעה למקום השלישי. ולטר פרש ממשחק בשנת 1933, לאחר שנפצע באופן חמור, פציעה שהביאה לכך שצלע עד סוף חייו. בסך הכול ערך 242 הופעות במדי הקבוצה.

במקביל לכך שהיה שחקנה של ברצלונה, השתתף ולטר במספר משחקים של נבחרת קטלוניה. בשל מחסור במידע לא ברורה הכמות המדויקת של המשחקים בהם שותף.

לאחר פרישתו שב ולטר לגרמניה, ובין היתר עבד כמאמן של קבוצת היקסוואגן שבנורדריין-וסטפאליה וכן שימש יושב ראש של מועדון נעוריו גרמניה ברצינגן. במהלך שנות ה-40 הידרדר מצבו הפיזי והכלכלי של ולטר. ב-1947 החל נשיא ברצלונה אגוסטי מונטל אי גלוברט לשלוח חבילות מזון לגרמניה במשך מספר שנים כדי לעזור לוולטר. בנובמבר 1949 הוזמן ולטר כאורח כבוד לחגיגות היובל של המועדון. ב-1 במרץ 1952 נפטר ולטר, והדגלים בברצלונה הורדו לחצי תורן כציון אבל לפטירתו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיל ולטר בוויקישיתוף