אמפולקס קומפרסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאמפולקס קומפרסה
Emerald Wasp close up.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
משפחה: Ampulicidae
סוג: אמפולקס
מין: אמפולקס קומפרסה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ampulex compressa

אמפולקס קומפרסה (שם מדעי: Ampulex compressa), צרעה פרזיטואידית משפחת Ampulicidae. מין זה נודע בהתנהגות הרבייה שלו, העושה שימוש בתיקנים חיים - באופן ספציפי בתיקנים אמריקנים - כפונדקאים לזחליה. מספר בעלי חיים ארסיים אחרים שמשתמשים באוכל חי לזחליהם משתקים את קורבנם. בניגוד אליהם, צרעת האמפולקס קומפרסה מותירה בתחילה את התיקן נייד, אך משנה את התנהגותו באופן ייחודי.

כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20 התפרסם שצרעות ממין זה עוקצות את התיקנים פעמיים, ומשנות את התנהגות קורבנן. מחקר שנערך ב-2003 שהשתמש בסימון רדיואקטיבי הוכיח שהצרעה עוקצת בדיוק בגנגליון מסוים[1]. צרעת האמפולקס קומפרסה מעבירה עקיצה תחילית לגנגליון בית החזה של תיקן כדי לשתק באופן עדין את רגלייו הקידמיות של החרק. עקיצה זו מקלה את העקיצה השנייה בנקודה שנבחרת בקפידה בגנגליון הראש של התיקן (מוח) בקטע ששולט על רפלקס הבריחה. עקיצה זו מזריקה סוג נוסף של רעל לקטע זה והתיקן לא ינסה לברוח עוד. לפני שהתיקן הופך להיות זומבי הוא פוצח בשלושים דקות של ניקוי עצמי, בהשפעת המוליך העצבי דופמין שנמצא בארס הצרעה. להשערת החוקר פרופ' פרדריק ליברסאט מנגנון הניקוי יבטיח לזחל של הצרעה, מזון נקי ככל האפשר מפטריות ומטפילים אחרים.

הצרעה, שקטנה מכדי לשאת את התיקן (התיקן גדול פי שלושה), מובילה את קורבנה למחילה, באמצעות משיכת אחד ממחושיו של התיקן. כאשר הם מגיעים למחילה הצרעה מטילה ביצה על בטן התיקן וממשיכה במילוי כניסת המחילה עם אבנים קטנות יותר, כדי לשמור את התיקן בתוך המחילה, הרחק מגעם של טורפים אחרים מחוץ למחילה.

התיקן, שרפלקס הבריחה שלו מנוטרל לצמיתות יישאר במחילה כשביצת הצרעה תבקע. הזחל הבוקע לועס את דרכו לבטן התיקן וממשיך לחיות כאנדופרזיטואיד. במשך תקופה בת שמונה ימים זחל הצרעה יאכל את איבריו הפנימיים של התיקן בצורה שתבטיח שהתיקן ישאר חי לפחות עד שהזחל יגיע לשלב ההתגלמות ויצור קליפת גולם בתוך גופו של התיקן. לאחר כ-4 שבועות, הצרעה הבוגרת באופן מלא תופיע מגופו של התיקן כדי להתחיל את חייה הבוגרים.

קבוצת המחקר של פרופ' פרדריק ליברסאט, מאוניברסיטת בן-גוריון שחוקרת את פעילותה של צרעה זו, מצאה כי תיקנים שנעקצו בידי הצרעה שורדים טוב יותר ללא מזון ומים מתיקנים שלא נעקצו או שהוזרק להם רעלן משתק אחר. מכאן הם לומדים, שעקיצת הצרעה משפיעה על תהליך חילוף החומרים ועל צריכת החמצן של התיקן, כדי לשמרו במצב טוב לצאצאים.

משום שהתיקנים חשים תקיפות מן האוויר באמצעות תנועת האוויר של עצם מתקרב, הם אינם מותאמים להגן על עצמם מהתקפה כזו, ומתחילים להיאבק כשהצרעה כבר הצליחה להגן על עצמה באמצעות לסתותיה.

הצרעה נפוצה באזורים טרופיים - אפריקה, הודו ואיים באוקיינוס השקט והיא הובאה להוואי על ידי F. X. Williams ב-1941 כאמצעי שליטה ביולוגי. ניסיון זה לא הצליח בגלל נטיותיה הטריטוריאליות של הצרעה והשיעור הקטן שהן צדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gal Haspel, Lior Ann Rosenberg and Frederic Libersat (2003): Direct Injection of Venom by a Predatory Wasp into Cockroach Brain, Journal of Neurobiology, 56 (4):287–292