אנדרה למייר
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
30 ביולי 1875 פריז, צרפת (הרפובליקה הצרפתית השלישית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1956 (בגיל 81) לה ברנרי-אן-רס, לואר-אטלנטיק, צרפת, הרפובליקה הצרפתית הרביעית |
| שם לידה |
André Alfred Lemierre |
| ענף מדעי | בקטריולוגיה |
| עיסוק | רפואה, מחלות זיהומיות |
| מקום לימודים | אוניברסיטת פריז |
| מוסדות |
בית החולים קלוד ברנא בית החולים בישא |
| פרסים והוקרה |
לגיון הכבוד |
| תרומות עיקריות | |
| תסמונת למייר | |
  | |
אנדרה אלפרד למייר (בצרפתית: André Alfred Lemierre; 30 ביולי 1875 – 11 באוגוסט 1956) היה רופא בקטריולוג צרפתי. נודע במיוחד עקב התסמונת הנושאת את שמו – תסמונת למייר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למייר נולד בפריז בשנת 1875 כבנם הבכור מבין שני ילדים של אלבר למייר ושל אנרייט לבית פרה (Feret).[1] הוא למד רפואה באוניברסיטת פריז. הוסמך כרופא בשנת 1896 והשלים את התמחותו כרופא בקטריולוג ב 1900. ב-1904 עשה דוקטורט.
בשנת 1912 פעל למייר כרופא בכיר בבתי החולים של פריז. ב-1926 הוסמך לפרופסור מומחה לבקטריולוגיה ומחלות זיהומיות. הצטיין במחקריו בתחום אלחי הדם, טיפוס הבהרות, זיהומי דרכי המרה והשתן, מחלות הכליות ועוד.
בשנת 1936, בעת שעבד כבקטריולוג בבית החולים "קלוד ברנאר" בפריז, עשה הבחנה מבדלת ל 20 מקרים (18 מהם קטלניים) של זיהום של וריד הצוואר הפנימי. זהו מצב נדיר שבמהלכו עלול הזיהום להתפשט אל מאחורי השקדים ולגרום לדלקת ולזיהום בווריד הצוואר הפנימי, מה שעלול לגרום גם לאלח דם. הוא כינה אותה "אלח דם אנאירובי בתר דלקת שקדים", והיא נודעה בהמשך כ תסמונת למייר. - דלקת שקדים וגרון עם החיידק Fusobacterium necrophorum שהביא לידי פקקת דלקתית של הווריד הצווארי.
ב-1940 כנשיא האקדמיה הצרפתית לרפואה נאלץ לקבל, על אף התנגדותו, את סילוקם של עמיתיו היהודים מהאקדמיה, בהתאם לחוקי הגזע הנאציים.[1] למייר כיהן כחבר בוועד הרפואי המחתרתי של הרזיסטאנס יחד עם גבריאל רישה, תרז ברטאן-פונטן, ויקטור וו, פרנסואה לרמיט, קלוביס ונסאן, פול מיליה, רובר דברה, תאופיל אלאז'ואנין, לואי-ז'וסטן בזנסון, רובר מונו, ברנאר לאפה, ואחרים.[2]
ביוני 1942 בתור סגן יושב ראש ארגון הרופאים של בתי החולים, יחד עם היושב ראש, הפרופסור רנה לריש, פנה למייר לנציבות לעניינים יהודיים כדי להשיג פטור מנשיאת הטלאי הצהוב עבור אלמנתו של הפרופסור פרנאן וידאל (מת ב-1929). בקשתם נדחתה.[3]
למייר היה חבר באקדמיה הלאומית הצרפתית לרפואה. ניהל את הסדרה "Pratique medico-chirurgicale". למייר נפטר בשנת 1956 בלה ברנרי-אן-רס. במחוז לואר-אטלנטיק.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1909 התחתן עם ז'אן לבית רישלו. (Richelot). נולדו להם שלושה ילדים - ז'קלין, (נשואה לנפרולוג והפעיל הפוליטי פול איסמר מיליה (Paul Usmar Milliez)), ז'אק ואלפרד.[1]
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צלב המלחמה 1914–1918
- לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת קצין גדול
- 1933 – חבר באקדמיה הצרפתית לרפואה
- 1940 – נשיא האקדמיה הצרפתית לרפואה
- חבר האקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תסמונת שתיאר ב-1936 נושאת את שמו
- שדרה ברובע העשרים של פריז נושאת את שמו – Avenue du Professeur Lemierre
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1904 – L'ensemencement du sang pendant la vie: procédé d'investigation clinique
- 1911 – Le Rôle du chlorure de sodium dans les oedèmes provoqués par le bicarbonate de soude à dose massive / Cotoni, (עם פרנאן וידאל)
- Septicémie à "Bacillus fragilis", par MM. Lemierre, 1929 - יחד עם A.Guy, Maurice Rudolf
- . "On certain septicaemias due to anaerobic organisms. Lancet. 227 (5874): 1936 701–703. doi:10.1016/S0140-6736(00)57035-4
- 1934 – שיעורים קליניים למחלות זיהומיות – Maladies infectieuses: leçons cliniques
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Michael R. Jaff, Christopher J. White: Vascular disease: diagnostic and therapeutic approaches. Cardiotext Publ, Minneapolis 2011, ISBN 978-1-935395-16-4
- 2010 Eur J Pediatr doi: 10.1007/s00431-009-1135-5 Apr;169(4):411-4.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אנדרה למייר".