בקטריולוגיה

בקטריולוגיה (באנגלית-bacteriology) – ענף של המיקרוביולוגיה, המדע העוסק בחקר הפרוקריוטיים. כיום, נעשים שימושים רבים בחיידקים לצורך יצירת חומרים כגון הורמונים (אינסולין) בעזרת הנדסה גנטית. שימוש נוסף , טבעי, לחיידקים הינו מיחזור חומרים בטבע, גם על ידי פירוק של חומר אורגני. בנוסף, תפקיד מרכזי במחזור חומרים חיוניים (כגון פחמן או חנקן) בטבע.

היסטוריה

אנטוני ואן לוונהוק, החוקר הראשון שצפה בחיידקים

חיידקים נצפו לראשונה על ידי אדם ב-1676, כאשר אנטוני ואן לוונהוק צפה בחיידקים בעזרת מיקרוסקופ אור בעל עדשה אחת, שהוא עיצב בעצמו. לוונהוק כינה את החיידקים שראה בשם אנימלקולס (animalcules) ותיאר את תצפיותיו בסדרת מכתבים לחברה המלכותית. הראשון שהשתמש במונח בקטריה כשם לחיידקים היה כריסטיאן גוטפריד אהרנברג בשנת 1838 שהושפע מהעולם היווני.

בשנת 1859 הראה לואי פסטר כי תסיסה נגרמת מגידול של מיקרואורגניזמים, וכי המקור לגדילה זו הוא לא בריאה ספונטנית. רוברט קוך, שחקר מגוון חיידקים גורמי מחלקות ובהם כולרה, גחלת ושחפת, הצליח להוכיח כי חיידקים אחראיים למחלות שונות ועל כך זכה בפרס נובל ב-1905.

אף על פי שכבר במאה ה-19 היה ידוע כי חיידקים אחראיים למחלות רבות, לא היו טיפולים אנטיבקטריאליים זמינים. ב-1910 פיתח פאול ארליך את האנטיביוטיקה הראשונה, וב-1908 זכה בפרס נובלעל עבודתו בתחום האימונולוגיה. ארליך היה חלוץ בשימוש בצבע לזיהוי וסיווג חיידקים, ועבודו הייתה הבסיס לצביעת גרם ולצביעת ציל-נילסן.

ב-1977 גילה קארל ווז כי לארכאונים (חיידקים קדומים) קו התפתחות אבולוציונית נפרד משל החיידקים האמיתיים. הטקסונומיה הפילוגנטית החדשה התבססה על ריצוף הרנ"א הריבוזומלי 16S, והביאה לחלוקה של הפרוקריוטים לשתי ממלכות, חיידקים אמיתיים (בקטריה) וחיידקים קדומים (ארכיאה).

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בקטריולוגיה

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.