אנטון מוסימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטון מוסימן ב-2011
המועדון הפרטי שייסד מוסימן בבלגרביה, לונדון
מבט מלמעלה על חדר הסעודה

אנטון מוסימןגרמנית: Anton Mosimann; נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא שף ומסעדן שווייצרי שהיה השף הראשי במלון דורצ'סטר, במייפייר, לונדון, במשך שלוש עשרה שנה, במהלך תקופה זו הגיעה המסעדה לניקוד של שני כוכבים במדריך מישלן האדום. אחרי שמוסימן עזב את דורצ'סטר הוא הקים מועדון הסעדה פרטי, בשם "מוסימנס'" (Mosimann's), בית ספר לבישול ומיזמים אחרים בעסקי המסעדנות. הוא גם מנחה תוכניות טלוויזיה בבריטניה ובשווייץ.

מוסימן מכנה את סגנון הבישול שלו בשם "בישול טבעי" (cuisine naturelle) והוא שם דגש על מרכיבים טבעיים ובריאים, ונמנע מתוספות כמו שומנים ואלכוהול.

צעירותו והקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסימן נולד בזולותורן, למרגלות הרי היורה, [1] לאוטו והלגה מוסימן. [2] מאז היותו בן שש הוא עזר במסעדה שהוריו ניהלו ב-Nidau. הוא היה ילד יחיד. [3]

כשמלאו לו 15, הוא החל בהתלמדות במלון מקומי, וקיבל תעודה של שף ראשי כשהגיע לגיל 25. [4]

במהלך שנות העשרים שלו הוא עבד במלונות ברומא, מונטריאול, יפן ובלגיה. בזמן אקספו 70' ביפן, מוסימן היה השף הראשי של הביתן השווייצרי. [5]

דורצ'סטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסימן התמנה לשף המטבחים של המלון הלונדוני דורצ'סטר ב-1975, כשמלאו לו 28 שנים בלבד. [6] קודמו בתפקיד, יוג'ין קאופלר, שאל את אולדריך פירר, מומחה שווייצרי לגסטרונומיה, את מי כדאי למנות. מוסימן עורר את תשומת לבו כשהוא כה במדליית זהב על הבישול שלו, בתחרות שנערכה בלוצרן. [7] כשמסעדת דורצ'סטר זכתה בניקוד של שני כוכבי מישלן הייתה זו מסעדת המלון הראשון שזכתה בניקוד זה מחוץ לגבולות צרפת.

המטבח הטבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסימן אמר: "אני יוצר מה שאני מכנה 'מטבח טבעי'. מאפיינו העיקרי הוא שהוא אינו משתמש במרכיבים כמו חמאה, שמנת ואלכוהול. הוא מתמקד יותר בטעמם של מרכיבים בודדים. המאכלים מבושלים קלות בלבד. בנובל קוויזין וגם ב'מטבח טבעי', מושם דגש רב על הצגת המנות." [8] ספרו, Cuisine Naturelle, פורסם ב-1985.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שמוסימן עזב את מלון דורצ'סטר הוא פתח מועדון הסעדה פרטי בבלפרי בבלגרביה ב-1988. עסקיו הנוספים היו בית ספר לבישול וחברה לארגון אירועים. מוסימן החזיק בהרשאה מלכותית כאחראי על ארוחותיו של צ'ארלס, נסיך ויילס. [9]

עבודתו הטלוויזיונית כוללת תוכנית מיוחדת של Food and Drink בשם Anton Goes to Sheffield, ששודרה ב-1985 [10] וזכתה בפרס גלנפידיך ב-1986, ‏Cooking with Mosimann ב-1990 ו-Anton Mosimann – Naturally, ששודרה בשנים 1992-1991. [11]

ב-2001 הוא נבחר לבשל ל-300 אורחים בקבלת הפנים בחתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון בארמון בקינגהאם. [12]

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 זכה מוסימן בתואר קצין המסדר האימפריה הבריטית‎ "על שירותו בתעשיות התיירות והמזון". [13] הוא גם קיבל אות אביר מסדר ההצטיינות החקלאית הלאומית מטעם ממשלת צרפת. [14] בהוקרה על עבודתו בקבלת הפנים של חתונתם של הדוכס והדוכס בקיימברידג', מוסימן התמנה ל-Deputy Lieutenant של לונדון רבתי. [15]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cuisine à la Carte, 1981
  • A New Style of Cooking, 1983
  • Cuisine Naturelle, 1985
  • Anton Mosimann's Fish Cuisine, 1988
  • The Art of Mosimann, 1989
  • Cooking with Mosimann, 1989
  • Anton Mosimann – Naturally, 1991
  • The Essential Mosimann, 1993
  • Mosimann's World, 1996
  • Natürlich, leichtes Kochen mit Anton Mosimann, 1996
  • Mosimann's Kulinarische Schweiz, 1998
  • Mosimann's Vegetarische Küche, 1999
  • Mosimann's Natürliche Küche, 2001
  • Mosimann’s Fresh, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון עם אנטון מוסימן, גארדיאן.
  2. ^ "מי ומי בעולם 2004", ‏Europa Publications, 2004, עמ' 1176.
  3. ^ "אנטון מוסימן הגיע לגיל 60", אינדפנדנט, 23 בפברואר 2007.
  4. ^ "אנטון מוסימן, קצין במסדר האימפריה הבריטית - קריירה", האתר של אנטון מוסימן.
  5. ^ "אנטון מוסימן הגיע לגיל 60", אינדפנדנט, 23 בפברואר 2007.
  6. ^ דייוויד ניקולס, "ראיון עם אנטון מוסימן", Global Chefs.
  7. ^ כריסטיאן דבלין, "ראיון עם אנטון מוסימן", Xecutives.net.
  8. ^ "אנטון מוסימן הגיע לגיל 60", אינדפנדנט, 23 בפברואר 2007.
  9. ^ "פרטים על החברה של אנטון מוסימן", Company Data REX.
  10. ^ פינלו רורר, "איך שפים ידוענים משנים את אופן האכילה שלנו", BBC‏, 21 באפריל 2009.
  11. ^ "מי ומי בעולם 2004", ‏Europa Publications, 2004, עמ' 1176.
  12. ^ קייטי ניקול, "הארי עורך מחווה לוויליאם 'הבחור הגזעי'... ומחמיא לרגליים ההורסות של קייט בנאום ש'נוגע לליבה', דיילי מייל, 2 במאי 2011.
  13. ^ "קצינים במסדר האימפריה הבריטית", BBC,‏ 31 בדצמבר 2003.
  14. ^ "מי ומי בעולם 2004", ‏Europa Publications, 2004, עמ' 1176.
  15. ^ טים ווקר וריצ'רד אדן, "הכרתה של המלכה בשף של הנסיך ויליאם", דיילי טלגרף, 6 במאי 2011.