אנפתאח

האינפיתאח (בערבית: פתיחות) הייתה מדיניות של פתיחות בכלכלה שהנהיג אנואר סאדאת. השינוי בא לידי ביטוי בהסרת המגבלות על סחר החוץ וההשקעות מחוץ לארץ. בחוק משנת 1974 הציעה מצרים למשקיעים זרים כמה יתרונות, ביניהם פטור ממס והקלות מהגבלות רבות שנקבעו בחוק. ישנם כמה הסברים שונים לתפנית זו: התנופה שנוצרה בשל התמורות בתחום המדיני וגיבוש הקשרים החדשים עם מדינות ערב השמרניות ועם ארצות הברית; גורמים כלכליים: כישלון הסוציאליזם בהשגת השקעות ממקורות פנים, וההכנסות מן הנפט הערבי יכולות היו לשמש מקור נכבד להשקעות חדשות ממקורות חוץ; הכנסותיהם של מצרים שעבדו מחוץ למדינה, כדי להשתמש בהכנסות האלה היה צורך להנהיג מערכת סחר חוץ חופשית יותר וכללים נוחים יותר להמרת מטבע.

הפתיחות בכלכלה השפיעה השפעה ניכרת על ההשקעות במצרים. לעומת זאת, שיעור ההשקעות שמקורן בשוק המקומי ירד. הגידול בכלכלה הואץ אך האינפלציה עלתה ב-30 אחוזים, הפער במאזן התשלומים גדל והחוב החיצוני תפח. ההשקעות זרמו אל מגזר השירותים, התיירות, הנפט והבנייה. חלק גדול מההון הצטבר אצל מעטים. הפערים גרמו לתסיסה שהתפרצה במהומות של שנת 1977^{[דרוש מקור]}.

העוינות כלפי האינפתאח שימשה כמנוף להתחזקות האסלאם במצרים.

קישורים חיצוניים

• אנפתאח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.