אסטאש דשאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסטאש דשאן (צרפתית: Eustache Deschamps)‏ (1346 - 1406), משורר צרפתי בן ימי הביניים. הוא נולד בוורטי (Vertus) שבמחוז שמפאן, קיבל שיעורים בחריזה מגיום דה מאשו (Guillaume de Machaut) ומאוחר יותר למד משפטים באוניברסיטת אורליאן. הוא נסע לאורכה ולרוחבה של אירופה במסגרת תפקידו כשליח דיפלומטי של המלך שארל החמישי. אחוזתו נשדדה בידי האנגלים, ועל כן נהג לגדפם בשיריו הרבים.

דשאן כתב 1175 בלדות, ובשל כך לעתים מייחסים לו את המצאת הסוגה. כל יצירותיו קצרות, פרט לאחת, סאטיריות ברובן, הן תוקפות את האנגלים, אותם הוא החשיב לשודדי ארצו, ואת העשירים המדכאים את העניים. הסאטירות שלו כוונו גם כנגד פקידים ועובדי ציבור מושחתים, אך שנינותו גרמה לו אולי לאבד את משרתו כפקיד אכיפת חוק בעיר סֶנְלי. כמו כן, בשנת 1392 הוא כתב מסה על החריזה הצרפתית, בשם "L'Art de dictier".

יצירתו השירית הארוכה היחידה, "Le Miroir de Mariage" שמה ואורכה כ-13000 שורות, היא שיר סאטירי שנושאו הנשים. יצירה זו השפיעה על המשורר והסופר האנגלי בן-זמנו, ג'פרי צ'וסר, שעשה שימוש במוטיבים מתוכה ביצירותיו שלו, בהן "סיפורו של הסוחר" ב"סיפורי קנטרברי". נראה שצ'וסר נמנה עם האנגלים הבודדים שהתחבבו על דשאן, שכן זה האחרון חיבר לכבודו בלדה המהללת אותו כמשורר וכמתרגם נפלא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]