אסנת זהיר
 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1952 (בת 71) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השתייכות |
עוצבת סיני |
| דרגה |
 סרן |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
  | |
אסנת זהיר-איתן (נולדה ב-28 באוגוסט 1952) היא קצינת צה"ל בדימוס, שעוטרה בצל"ש הרמטכ"ל על פעולתה במלחמת יום הכיפורים ולאחריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגן אסנת זהיר נולדה וגדלה בחיפה. למדה בממרכז חינוך ליאו באק. ערב מלחמת יום הכיפורים היא שימשה כקצינת סעד של אוגדת סיני. לאחר פרוץ המלחמה הייתה לקצינת הנפגעים של האוגדה. בימים והלילות הראשונים למלחמה פעלה במשך שעות רבות בבסיס צה"ל ברפידים, לשם הובאו הרוגים ופצועים רבים, וסייעה במסירות בזיהוים למרות הקושי הנפשי הכרוך במשימה זו.
לאחר המלחמה ביקרה זהיר את חיילי המילואים של האוגדה בסיני וממערב לתעלת סואץ וטיפלה בצרכיהם. היא הקימה נוכח קשיים ארגוניים רבים יחידה שתפקידה היה טיפול בכל פצועי האוגדה, שהיו מאושפזים באתרים שונים בישראל, והפעילה אותה כשהיא מקדישה את כל זמנה למשימה. בין היתר ארגנה הסעות לבני משפחות הפצועים שהתקשו להגיע אל יקיריהם בבתי החולים ולפצועים שביקשו לצאת מהם לחופשה, הפעילה משרד קשר טלפוני, ניצחה על ביקורי חיילות אצל הפצועים וטיפלה בענייניהם מול הרשויות. בהמשך היא יצרה קשר אישי עם משפחות ההרוגים והפצועים מקרב חיילי האוגדה. היא דאגה לצרכיהן וייצגה אותן מול גורמים צבאיים ואזרחיים.
בחודש אפריל 1976 עוטרה זהיר על פעולתה בצל"ש הרמטכ"ל. בכתב העיטור צוין כי היא גילתה במעשיה יוזמה, מסירות ויחס אנושי חם לפצועים ולמשפחות השכולות.
בהמשך חייה למדה זהיר-איתן עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, חיה במושב כרם מהר"ל ועוסקת במקצועה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרן אסנת זהיר איתן, באתר הגבורה
- ענת מידן, נשות חיל, ידיעות אחרונות, 27 באפריל 1998 (קישור לקובץ PDF)
- נורית ברצקי, "לא עמדתי באש והצל"ש גדול עלי", מעריב, 28 באפריל 1976, באתר עיתונות יהודית היסטורית