עיטורי צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיטורי צה"ל מוענקים לחיילים שהפגינו אומץ וגבורה יוצאי דופן, בדרך כלל בשעת לחימה. בין מקבלי העיטורים יש שנהרגו תוך כדי מעשה הגבורה. לעיטורים רמות אחדות בשתי קבוצות: עיטורים וציונים לשבח (צל"שים). עיטורים וצל"שים מוענקים לעתים גם ליחידות שלמות.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

אות גיבור ישראל

בטקס שנערך ב-17 ביולי 1949, בעקבות מלחמת העצמאות, הוענק לראשונה "אות גיבור ישראל" לשנים-עשר לוחמים, בזכות הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב. הלוחמים המעוטרים גילו אומץ לב וסיכנו עצמם למען הצלת חבריהם או הצלחה במשימה. בין המעשים: הזזת רכב שהפריע לכוחות צה"ל להמשיך בקרב, פעולות חיפוי, השתלטות על משאית בשיירה ערבית בדרכה לתקוף את חיפה ופיצוץ אנייה מצרית. חלק מהאותות ניתנו לאחר מות הלוחמים במעשה הגבורה.

לאחר מכן הונהגה הענקת ציונים לשבח (צל"שים) מטעם הרמטכ"ל, האלופים, מפקדי האוגדות והחטיבות. במלחמת ששת הימים, למשל, העניק הרמטכ"ל ציון לשבח ל-51 לוחמים.

בינואר 1970 אישרה הכנסת את חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, שקבע את שלושת העיטורים הגבוהים ביותר עבור גילויי אומץ וגבורה במהלך לחימה: עיטור הגבורה, עיטור העוז ועיטור המופת. עיטורים אלה הוענקו בדיעבד גם לכל המעוטרים מאז קום המדינה, כאשר ועדה קבעה איזה עיטור חדש יחליף עיטור ישן. בנוסף, המיר החוק את "אות גיבור ישראל" לעיטור הגבורה.

שניים חולקים את תואר "החייל המעוטר ביותר בצה"ל". סרן נחמיה כהן, והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק. לשניהם חמישה עיטורים: עיטור מופת אחד וארבע פעמים צל"ש הרמטכ"ל.

מדי פעם מוענקים עיטורים שבהם סיפור המעשה שעבורו הוענק העיטור וזהותו של מקבל העיטור נותרים אסורים לפרסום גם עשרות שנים לאחר המעשה. לעתים הדיווח על הענקת העיטור לקוני ביותר, למשל: "סמ"ר ר.ק. השתתף במבצע. סמ"ר ר.ק. הוכיח יכולת מעולה כלוחם" [1]. לעתים משמעות סיפור המעשה מתבררת לאחר זמן. כך למשל צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לסא"ל אהוד ברוג, ותיאורו "על מנהיגותו בפעולות מבצעיות בתקופת פיקודו על יחידה" [2] (אהוד ברוג הוא אהוד ברק, והיחידה הנרמזת כאן היא סיירת מטכ"ל).

[עריכה] עיטורים

[עריכה] עיצוב העיטורים

עיצוב העיטורים נקבע בתקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (ענידת עיטורים ואותות מערכה), תשל"ג–1973, שבהן נקבע כי לכל עיטור שלושה חלקים:

  • "פארה" - חלקו העיקרי של העיטור, והוא עשוי מתכת;
  • "סרט" - פיסת אריג בצבע המתחברת לבגד ועליה נתלית הפארה;
  • "אות העיטור" - אות בצבע הסרט.

במקרה ומקבל העיטור זכאי לעיטור נוסף מאותו סוג - אין הוא מקבל את העיטור אלא "תג לעיטור", גרסה מוקטנת של הפארה, אותו הוא עונד על העיטור הראשון. דינו של אות זה כעיטור נוסף.

את שלושת העיטורים : הגבורה העוז והמופת, עיצב האמן הבין - לאומי חתן פרס ישראל דן ריזינגר.

[עריכה] עיטור הגבורה

עמוד ראשי
 ערך מורחב – עיטור הגבורה
עיטור הגבורה

עיטור הגבורה הוא העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל. העיטור מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש"[1]. לעיטור פארה בצבע צהוב.

עד שנת 1975 הוענקו 40 עיטורי הגבורה. מאז ועד היום (2008) לא הוענק עיטור זה.

[עריכה] עיטור העוז

עמוד ראשי
 ערך מורחב – עיטור העוז
עיטור העוז

עיטור העוז - העיטור השני בחשיבותו - מוענק על ידי הרמטכ"ל, על "מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש"[2]. לעיטור פארה בצבע אדום.

עד שנת 2007 הוענקו 220 עיטורים.

עיטור העוז הוענק פעמיים לשני חיילים: עובד לדיז'נסקי ואמנון ליפקין-שחק.

[עריכה] עיטור המופת

עמוד ראשי
 ערך מורחב – עיטור המופת
עיטור המופת

עיטור המופת - העיטור השלישי בחשיבותו - מוענק על ידי הרמטכ"ל, על "מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת"[3]. לעיטור פארה בצבע כחול.

עיטור המופת ניתן פעמים רבות על מעשה גבורה בעת קרב, אך להבדיל משני העיטורים הגבוהים ממנו, הניתנים אך ורק על מעשה גבורה בתפקיד קרבי, את אות המופת ניתן להעניק גם על מעשה גבורה שלא בעת קרב.

עד שנת 2007 הוענקו 599 עיטורים. ב-2005 הוענקו עיטורים אחרי תקופה בה העיטור לא הוענק מאז שנת 1982.

מבין מקבלי אות המופת ששמותיהם פורסמו, עיטור המופת הוענק פעמיים לשלושה חיילים: שלמה הגני, מיכאל בורט ומרקו אשכנזי.

  • לרשימת מקבלי עיטור המופת מקום המדינה ראו אתר הגבורה

[עריכה] צל"שים

ציונים לשבח מוענקים בנפרד בין המלחמות, על רקע בצבע ירוק. צל"ש שניתן בזמן מלחמה נענד על גבי אות המערכה של מלחמה זו. בדומה לעיטור, צל"ש ניתן על מעשה שיש בו גבורה או אומץ לב, אך בניגוד לעיטור, צל"ש ניתן לעתים גם על תרומה יוצאת דופן לביטחון המדינה, ללא שנדרש אומץ לב להשגתה. דוגמה לכך הוא צל"ש הרמטכ"ל שניתן לרב"ט ח. א. שתיאורו "א.ח. גילה כושר טכני מעולה הראוי לשבח ותרם תרומה חשובה ביותר לכוננותו של צה"ל"[3].

[עריכה] צל"ש הרמטכ"ל

צל"ש הרמטכ"ל מוענק על ידי הרמטכ"ל, על "מעשה הצטיינות שאינו מגיע בדרגתו לדרגת עיטור". צורת הצל"ש היא שלושה "אקסים" ("אקס" - X - הוא כינוי צבאי להצלבה של חרב וענף עץ זית, כמו בדרגת התא"ל). עד היום הוענקו 199 צל"שי רמטכ"ל.

[עריכה] צל"ש אלוף

בדומה לצל"ש הרמטכ"ל, אך מוענק על ידי אלוף פיקוד או מפקד זרוע. צורתו היא שני "אקסים".

[עריכה] צל"ש מפקד אוגדה

בדומה לצל"ש הרמטכ"ל, אך מוענק על ידי מפקד האוגדה (קצין בדרגת תת-אלוף). צורתו - "אקס".

  • לרשימת מקבלי צל"ש מפקד אוגדה מקום המדינה, ראו באתר הגבורה

[עריכה] צל"ש מפקד חטיבה

בדומה לצל"ש הרמטכ"ל, אך מוענק על ידי מפקד החטיבה או אגד (קצין בדרגת אלוף-משנה).

[עריכה] ענידת העיטור

בתקנה 8 לתקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (ענידת עיטורים ואותות מערכה), תשל"ג–1973 נקבע:


(א) מי שהוענק לו עיטור, רשאי לענוד את אות העיטור בכל עת, ואינו רשאי לענוד את העיטור על כל חלקיו אלא בנסיבות אלה:
(1) ביום העצמאות;
(2) ביום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל;
(3) באירועים ממלכתיים, במצעדים ובמפגנים צבאיים;
(4) בכל אירוע נוסף שקבע שר הביטחון.
(ב) מי שהוענק לו תג, רשאי לענדו בכל עת.
(ג) מי שהוענק לו אות מערכה, רשאי לענדו בכל עת.

[עריכה] אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

עמוד ראשי
 ערך מורחב – אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

עיטור המוענק עבור מעשים בעלי חשיבות עליונה, שאינם מתאימים לאחד משלושת העיטורים האחרים. ממשלת ישראל קבעה עיטור זה ב-26 באפריל 1981. ניתן להעניק את האות הן לאזרחי המדינה והן לזרים. העיטור הוא עגול. בחזית מופיע מגן דוד עם ענף זית וחרב משמאלו. צידו האחורי ריק. העיטור מחובר לסרט לבן שבקצותיו שני פסי תכלת, בדומה לדגל ישראל.

[עריכה] אותות מערכה

עמוד ראשי
 ערך מורחב – אות מערכה (ישראל)
אות מלחמה עיצוב
מלחמת העצמאות הכחול שמסמל את התיקוות לעתידה של המדינה החדשה, מעט אדום שמזכיר את ההרוגים והפצועים הרבים במלחמה. לובשי מדים שהיו זכאים לענוד את עיטור לוחמי המדינה ענדו גרסה מוקטנת של עיטור זה על גבי האות.
מבצע קדש הכתום כצבע החולות בסיני, התכלת כצבע תעלת סואץ שהייתה הסיבה ליציאה למלחמה, הכחול כצבע הדגל הישראלי והאדום שמסמל את האבדות.
מלחמת ששת הימים האדום שמסמל את האבדות, תכלת בשל התעלה, לבן כמו החרמון.
מלחמת ההתשה כתום חולות סיני, תכלת- תעלה. תכלת לבן - דגל ישראל.
מלחמת יום כיפור האדום מרכזי ומשמעותי יותר מכל הצבעים בשל ריבוי האבידות והרגישות לנושא בחברה הישראלית. שני פסי תכלת לבן מסמלים את הטלית וקדושת יום הכיפורים.
מלחמת שלום הגליל כחול ולבן כצבעי דגל המדינה, האדום, הירוק והלבן שבמרכז מזכירים את צבעי דגל לבנון. הצבע האדום מסמל גם את דם ההרוגים.
מלחמת לבנון השנייה אדום כדם הנופלים, כתום לסימול העורף שנפגע בלחימה (כתום הוא צבעו של פיקוד העורף), ירוק לסימול עץ הזית (התקווה לשלום) ורמיזה ללבנון, כחול ולבן כצבעי דגל המדינה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • יהודה הראל, צל"ש : עשרים שנות גבורה בישראל, מוקד, 1968
  • עודד אבישר, צל"ש : עיטורי הגבורה, העוז והמופת, ספרית מדים, 1975
  • מתי גרינברג, בעוז רוחם : עיטורי הגבורה, העוז, המופת וצל"ש הרמטכ"ל, תש"ח-תשנ"ח, משרד הביטחון, 1998

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ סעיף 3 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל-1970
  2. ^ סעיף 4 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל-1970
  3. ^ סעיף 5 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל-1970
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
המטה הכללי: אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף התכנון | אגף כוח אדם | אגף התקשוב | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
זרועות: זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים: פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
גופים נוספים: יחידת בתי הדין הצבאיים | הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות | הרבנות הצבאית
חילות צה"ל
חילות השדה: חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה
חילות תומכי לחימה: חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל הרפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב
חילות נוספים: חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C
כלים אישיים
שפות אחרות