ארון אוויר

ארון אוויר הוא ארון המותקן בבניין בגומחה בקיר, עם תריסי רפפה במקום דופן אחורית, כך שמתאפשרת זרימת אוויר לתוכו (ומכאן שמו). ארונות אוויר שולבו בבנייה של בנייני דירות בישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעיקר במישור החוף ובשפלה (אזורי אקלים ים תיכוני). הם כונו בשמות הגרמניים/ידישאיים לופטשראנק (luftschrank, מילולית "ארון אוויר"), לופטשאפקע. בקליפורניה ארונות כאלו כונו "California cooler" ("מצנן קליפורניה").

מטבח פרנקפורט, אבטיפוס של עיצוב המטבח המודרני משנת 1926, כלל ארון אוויר.

ארונות אוויר שימשו במטבחים, לפני המצאת המקרר, לאחסון מוצרי מזון טריים כיוון שאיפשרו הארכת חיי המדף של המוצרים על ידי הורדת הטמפרטורה בחלל הארון באמצעות האוורור. הרפפות בגב הארון פנו כלפי מטה, כך שהצלו על הארון ואיפשרו כניסת אוויר, אך לא איפשרו חדירת מי גשם. לעיתים הותקנה רשת בצמוד לרפפות, בחלקן הפנימי, כדי למנוע חדירת מזיקים. היו ארונות (כנראה זולים יותר) שחלקם האחורי היה עשוי רשת ולא רפפות. היו גם ארונות אוויר ניידים, קופסת עץ שדופנה רשת, אשר הונחה או נתלתה עם מצרכי מזון בתוכה במקום מאוורר כגון מרפסת^[1].

בחדרי רחצה שימשו ארונות אוויר כארון כביסה. הם נבנו בקיר שבין חדר הרחצה למרפסת השירות, או בקיר החיצוני (אם לא הייתה מרפסת שירות). חלקם העליון הכיל מדף תמרוקים; חלקם התחתון כלל דלת עליונה להכנסת הכביסה ודלת תחתונה להוצאתה. הרפפות שפנו כלפי חוץ איפשרו אוורור הבגדים המלוכלכים ומנעו ריח מעופש בחדר הרחצה.