רחובות

ערך זה עוסק בעיר רחובות. אם התכוונתם לעיר הנבטית הקדומה רחובות, ראו רחובות בנגב. אם התכוונתם לחלק ממקום יישוב, ראו רחוב או שמות רחובות בישראל.

רחובות
סמל העיר רחובות
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	רחמים מלול
גובה ממוצע	‎25‏ מטר
תאריך ייסוד	1890
סוג יישוב	עיר בעלת 100 - 200 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	118,139 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.2%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	5,127 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	23,041 דונם
רחובות
דירוג חברתי-כלכלי	6 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4475
לאום ודת   יהודים: 94.7%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 5.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.9% גילאי 5 - 9 7.8% גילאי 10 - 14 6.7% גילאי 15 - 19 6.4% גילאי 20 - 29 14.7% גילאי 30 - 44 20.7% גילאי 45 - 59 15.4% גילאי 60 - 64 6.0% גילאי 65 ומעלה 12.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 57 –       יסודיים 33 –       על-יסודיים 31 תלמידים 19,736 –       יסודיים 10,301 –       על-יסודיים 9,435 מספר כיתות 726 ממוצע תלמידים לכיתה 27 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל רחובות באתר הלמ"ס
www.rehovot.muni.il

מייסדי רחובות עם מפת הנחלות, שנות ה-80 של המאה ה-19

רחובות בגלויה מסביבות 1900

מפת העיר רחובות

רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל. היא הוקמה כמושבה בשנת 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", לאחר שכל קרקעותיה נקנו בידי יהושע חנקין. ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950‏. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר בה פרדסים רבים (על כן סמל התפוזים בדגלה), אך כיום אין בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית גבעת-ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב, גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפלית לעיריית נס-ציונה.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא:

	וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.
– ספר בראשית, פרק כו, כב

היסטוריה

רחובות בראשית דרכה

"רחובות ההולנדית" - דוגמה טיפוסית לאחת מהשכונות הרבות שהוקמו בשולי העיר מאז סוף שנות ה-90

רחובות הוקמה בזמן העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג ובתיה מקוב. מטרת קבוצת מנוחה ונחלה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד.

העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן) על כ-10,000 דונם של אדמות שנקנו מבעוד מועד מבני היישוב הערבי "ח'ירבת דוראן" ששכן במקום.

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו מהר בזכות יכולתם לעבוד עבודה חקלאית ואף הקימו בעיר שלוש שכונות: "שכונת התימנים", "שעריים" ו"כפר מרמורק".

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה.

ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בהתקפה נהרג שומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן .

בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המיצים והמשקאות יפאורה.

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 כאשר היו בה מעל 18,000 תושבים.

ראשי העיר

ביקור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ברחובות. בתמונה עם יצחק כץ, ראש העירייה ועם אבא אבן.

1950 - 1955: בן ציון הורוביץ 1955 - 1968: יצחק כץ 1968 - 1969: משה ברזילי 1969 - 1978: שמואל רכטמן 1978 - 1989: יחזקאל הרמלך

1989 - 1993: מיכאל (מיש) לפידות 1993 - 1998: יעקב סנדלר 1998 - 2009: יהושע (שוקי) פורר 2009 - (מכהן): רחמים מלול

אוכלוסייה

העיר ממוקמת כיום במקום ה-13 בדירוג הערים בארץ על-פי גודלן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים ברחובות 118,139 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 57.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 8,093 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

למעלה מ-20% מתושבי העיר הם עולים (רובם מחבר המדינות, אתיופיה ותימן). הקהילה האתיופית מרוכזת ברובה בשכונות קריית משה ואושיות, בה נמצא גם מרכז קליטה שבו שוכנו העולים החדשים מתימן ואתיופיה.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מרכז העיר רחובות

אזורים ושכונות

תוכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים.

אזור 1 - צפון העיר

• מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות
• שכונת יחד
• אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.

אזור 2 - מזרח העיר

• שכונת היובל/שרונה
• קריית קרעטשניף ופסגת קרעטשניף - שכונה חסידית
• קריית דוד - שכונה חרדית
• דניה - שכונה חרדית
• אבני חן - שכונה חרדית
• אזורי ויצמן

אזור 3 - דרום העיר

• קריית ההגנה
• גני סביון
• מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
• עין גנים
• רמת אהרון
• אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 ותושביה הראשונים היו מפוני מעברות. משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מתימן ואתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. ב-2002 הוקם בה הגרעין המורים התורני "מורשת יעקב". כיום גרים בה כ-7,000 תושבים.
• שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני
• חבצלת
• רחובות החדשה - שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
• בית החולים קפלן

אזור 4

ערך מורחב – שעריים

ערך מורחב – כפר מרמורק

• מילצ'ן

אזור 5 - מרכז העיר

דרומית לדרך יבנה

• קריית ויז'ניץ - שכונה חסידית
• נווה אלון
• הספרייה העירונית
• התחנה המרכזית
• הקניון

אזור 6 - מערב העיר

ערך מורחב – כפר גבירול

• נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי "שפרינצק" שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בעיר, מתנ"ס קטן ובית כנסת.
• שכונת אפריים
• שיכון סלע
• נווה (סביוני) עמית
• קריית משה - השכונה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה. בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. מפעל יפאורה-תבורי גובל בה. רוב התושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מתנ"ס "חויות", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), תיכון בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים. חברת יפאורה-תבורי אימצה את השכונה והשיקה מספר מיזמים לפיתוח ועזרה לשכונה ולתושביה. השכונה נחשבת כשכונת מצוקה ואירעו בה מספר מקרי רצח בין בני נוער בשנים 2004-2007‏‏ .
• רחובות ההולנדית - שכונה חדשה ובה אלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה. השכונה נבנית מסביב לפארק ענק ומיועדת בעיקר למשפחות צעירות בעלות השכלה אקדמית. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם.
• נאות כרמים - שכונה של בתים צמודי קרקע, בצמידות לרחובות ההולנדית. הבתים שווקו על ידי עמותה עבור אנשי צבא הקבע. בניית השכונה הסתיים באמצע שנת 2010.

חינוך והשכלה

מגדל המאיץ ע"ש קופלר, במכון ויצמן למדע

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים: מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וצבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית, והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח. המרכז הוא מלכ"ר העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בארץ ובעולם. בשנות ה-90 נעשה גם ניסיון קצר ימים, למקם בה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. בבית החולים קפלן פועל בית הספר האקדמי לסיעוד. כיום פועלות בעיר מספר מכללות: המכללה העירונית לחינוך מבוגרים, מכללת אורט רחובות[1], מכללת רחובות (לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה) [2], המרכז האקדמי פרס [3] וכן המכללה הדתית למורים מורשת יעקב [4].

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר מורשת יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. ברחוב בנימין שוכנת ישיבת "מאור התלמוד" הליטאית, הנחשבת לאחת הטובות מסוגה. לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת הוקמה בשנים האחרונות בשיכון מזרחי. בקרית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות גדולות, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש.

מפעלים ומוסדות ברחובות

פועלים בבית האריזה לתפוזים בראשית המאה ה-20

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן שהתפתח בשנים האחרונות, ומשרת ערים שכנות כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה.

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי ‏‏. כמו כן, בעשור האחרון בסמוך לרחובות התפתח פארק תעשיות עתירות ידע, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). בפארק המדע ניתן למצוא כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי טק הישראלית. הפארק צמוד לגדר הצפונית של מכון ויצמן למדע, ואכן חברות כימיה וביו-טכנולוגיה רבות קוטפות פירותיהם של מחקרים הנערכים שם.

פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה.

תחבורה

לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב, דרך שכונת כפר גבירול. הכביש העוקף המזרחי מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה ולהגיע לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה. הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, ויאוליה, מטרופולין, סופרבוס ואגד תעבורה. חלק מהקווים הינם קווי מהדרין, המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה וסופרבוס. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית. בנוסף, רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע.

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.

אתרים בעיר

• בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (בחזית הבית קיים שלט המציין זאת) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האסיפה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.
• בית דונדיקוב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.

בית יוספזון, הבית הראשון שנבנה במושבה בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה

• בית העם - נבנה ב-1912 ושימש כמרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים.
• בית הכנסת הגדול "אוהל שרה" - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד‬ ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה, ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.

בית העם בית הכנסת הגדול "אוהל שרה"

• בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אליעזר סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ומשמש כיום כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל שוול, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדיים.
• בית זקס - ‬הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה.
• בית ברוידא - ‬נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה‭,"‬ והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות‭."‬
• בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
• אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נוכל למצוא, בין השאר, חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותוכניות חינוכיות למבקרים.
• מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חזיון אור קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
• גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן . ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס הקרוב לרחובות ובמטוסו פרצה שריפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם לו היה נמלט, המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להשאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
• בתי משפחת שהין - בתיהם של בני משפחת שהין שוכנים בדרום העיר, סמוך לכפר גבירול בו שכן כפר קובייבה עד לשנת 1948. אלו בתי עמידים שהוכרזו על ידי המועצה לשימור אתרים כמבנים לשימור הודות לערכם האדריכלי וערכי המורשת והתרבות המצויים בהם. צאצאי המשפחה מפוזרים כיום בכל העולם והמבנים נטושים ומוזנחים.
• גבעת הדקלים - אתר מורשת בשכונת אזורי רחובות לציון התיישבותם של עולים מתימן באזור, לאחר גירושם מאזור הצפון והכנרת. שם הגבעה ניתן לה בעקבות הדקלים הרבים המצוים בה.

רבנים

הרב צבי שטיינמן כיהן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר . בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו בשנת תשכ"ה 1965. את מקומו מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, המשמש בתפקיד עד היום (2010).

מכון ויצמן בית אל-אופ בפארק המדע בעיר אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בגן המגינים אנדרטת זיכרון לטייס חיים הולצמן שלט הנצחה לטייס חיים הולצמן חזית בית זקס

ערים תאומות

גרנובל, צרפת היידלברג, גרמניה מנצ'סטר, אנגליה פרנה, ארגנטינה

פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית אלבקרקי, ניו מקסיקו, ארצות הברית

לקריאה נוספת

• משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950
• אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל,
  • כרך א': פרק כ', נסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872
  • כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890 -1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890 - 1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, 1898
• 'רחובות', בתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004

קישורים חיצוניים

• עיריית רחובות - האתר הרשמי
• רחובות - "לגעת בעבר ולשומרו למחר" - אתר המגולל את סיפורה של העיר
• רחובות, באנציקלופדיה ynet
• רחובות 3D - תמונות בתלת ממד מהעיר רחובות, באתר "המימד השלישי"
• מפת חלוקת הקרקעות לחברי אגודת "מנוחה ונחלה", כפי ששורטטה בוורשה ב-1897
• אסתר שטיין-אשכנזי, ‏ראשיתה של רחובות, תר"ן-תר"ס (1900-1890), קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 163-143
• יערה רובינזון, ברחובות שלנו: סיור בעיר רחובות, באתר nrg מעריב, 11 במרץ 2012

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°53′38″N 34°48′59″E}