רחובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחובות
Rehovot COA.svg

סמל העיר רחובות

Rehovot Logo 2011.svg
רחובות במבט מן האוויר
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רחמים מלול
גובה ממוצע ‎51‏ מטר
תאריך ייסוד 1890
סוג יישוב עיר 100,000‏-199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 124,988 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 5,425 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 23,041 דונם
מיקום רחובות
רחובות
רחובות
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4443
פרופיל רחובות נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
www.rehovot.muni.il

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל. היא הוקמה כמושבה בשנת 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", לאחר שכל קרקעותיה נקנו בידי יהושע חנקין. ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950[1]. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר בה פרדסים רבים (על כן סמל התפוזים בדגלה), אך בעשור השני של המאה ה-21, אין עוד בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית גבעת-ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב, גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפלית לעיריית נס-ציונה.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא:

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ"ב

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי רחובות עם מפת הנחלות, שנות ה-80 של המאה ה-19
רחובות בראשית דרכה
רחובות בגלויה מסביבות 1900

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג ובתיה מקוב. מטרת קבוצת מנוחה ונחלה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד.

העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן) על כ-10,000 דונם של אדמות שנקנו מבעוד מועד מבני היישוב הערבי ח'ירבת דוראן ששכן במקום.

רחוב יעקב במושבה רחובות 1893

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו מהר בזכות יכולתם לעבוד עבודה חקלאית ואף הקימו בעיר שלוש שכונות: "שכונת התימנים", "שעריים" ו"כפר מרמורק".

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה.

ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בהתקפה נהרג שומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן‏[2].

עקב הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צרכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אסיפה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין.

בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המיצים והמשקאות יפאורה.

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 כאשר היו בה מעל 18,000 תושבים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2014, העיר ממוקמת במקום ה-13 בדירוג הערים בארץ על-פי גודלן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים ברחובות 124,988 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 65.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 8,971 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3]

למעלה מ-20% מתושבי העיר הם עולים (רובם מחבר המדינות, אתיופיה ותימן). הקהילה האתיופית מרוכזת ברובה בשכונות קריית משה ואושיות, בה נמצא גם מרכז קליטה שבו שוכנו העולים החדשים מתימן ואתיופיה.


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

  • מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וצבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית.
  • הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח. המרכז הוא מלכ"ר העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בארץ ובעולם. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

בעיר פועלות מספר מכללות: המכללה העירונית לחינוך מבוגרים, מכללת אורט רחובות[1], מכללת רחובות (לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה) [2], המרכז האקדמי פרס [3] וכן המכללה הדתית למורים מורשת יעקב [4]. מלבד זאת, בבית החולים קפלן פועל בית ספר אקדמי לסיעוד.

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית ״עמיחי״ עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות יש בעיר תיכון דתי ציוני- ״המר״. ברחוב בנימין שוכנת ישיבת "מאור התלמוד" הליטאית, הנחשבת לאחת הטובות מסוגה. לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות גדולות, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך קטנים של קהילת חב"ד.

מפעלים ומוסדות ברחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלים בבית האריזה לתפוזים בראשית המאה ה-20

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה.

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי ‏‏‏[4]. כמו כן, בעשור האחרון בסמוך לרחובות התפתח פארק תעשיות עתירות ידע, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). בפארק המדע ניתן למצוא כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי טק הישראלית. הפארק צמוד לגדר הצפונית של מכון ויצמן למדע.

פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב, דרך שכונת כפר גבירול. הכביש העוקף המזרחי מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה ולהגיע לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה. הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית. בנוסף, רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע.

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית יוספזון, הבית הראשון שנבנה במושבה
בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה
בית העם
בית הכנסת הגדול "אוהל שרה"
  • בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (בחזית הבית קיים שלט המציין זאת) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האסיפה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.
  • בית דונדיקוב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
  • בית העם - נבנה ב-1912 ושימש כמרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים.
  • בית הכנסת הגדול "אוהל שרה" - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד‬ ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה, ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
  • בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אליעזר סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ובמאה ה-21 משמש כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים.
  • בית זקס - ‬הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה.
  • בית ברוידא - ‬נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה‭,"‬ והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות‭."‬
  • בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
  • אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נוכל למצוא, בין השאר, חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותוכניות חינוכיות למבקרים.
  • מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חזיון אור קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
  • גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן[5]. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס הקרוב לרחובות ובמטוסו פרצה שריפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם לו היה נמלט, המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להשאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
  • בתי משפחת שהין - בתיהם של בני משפחת שהין שוכנים בדרום העיר, סמוך לכפר גבירול, בו שכן כפר קובייבה עד לשנת 1948. אלו בתי אמידים שהוכרזו על ידי המועצה לשימור אתרים כמבנים לשימור הודות לערכם האדריכלי וערכי המורשת והתרבות המצויים בהם. בשנות ה-2000, צאצאי המשפחה מפוזרים בכל העולם והמבנים נותרו נטושים ומוזנחים.

אזורים ושכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העיר רחובות
מרכז העיר רחובות
"רחובות ההולנדית", במערב העיר - דוגמה טיפוסית לאחת מהשכונות הרבות שהוקמו בשולי העיר מאז סוף שנות ה-90

תוכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים‏[6].

אזור 1 - צפון העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת יחד
  • אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.

מוסדות באזור זה:

  • מכון ויצמן
  • הפקולטה לחקלאות

אזור 2 - מזרח העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת היובל/שרונה
  • קריית קרעטשניף
  • פסגת קרעטשניף
  • קריית דוד
  • דניה
  • אבני חן
  • אזורי ויצמן

אזור 3 - דרום העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריית ההגנה
  • גני סביון
  • מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
  • עין גנים
  • רמת אהרון
  • אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 ותושביה הראשונים היו מפוני מעברות. משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מתימן ואתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מאז, מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
  • שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני
  • רחובות החדשה - שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
  • שכונת חבצלת - השכונה הדרומית ביותר בעיר.
  • בית החולים קפלן

אזור 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שעריים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר מרמורק
  • שכונת מילצ'ן - נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לרחובות החדשה

אזור 5 - מרכז העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרומית לדרך יבנה

  • קריית ויז'ניץ
  • נווה אלון
  • הספרייה העירונית
  • התחנה המרכזית
  • הקניון

אזור 6 - מערב העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר גבירול
  • נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי "שפרינצק", מתנ"ס קטן ובית כנסת.
  • שכונת אפריים
  • שיכון סלע
  • נווה (סביוני) עמית
  • קריית משה - השכונה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה. בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. מפעל יפאורה-תבורי גובל בה. רוב התושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מתנ"ס "חויות", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), תיכון בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים. השכונה נחשבת כשכונת מצוקה ואירעו בה מספר מקרי רצח בין בני נוער בשנים 2004-2007‏‏‏[7].
  • רחובות ההולנדית - שכונה חדשה ובה אלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם.
  • נאות כרמים - שכונה של בתים צמודי קרקע, בצמידות לרחובות ההולנדית. הבתים שווקו על ידי עמותה עבור אנשי צבא הקבע. בניית השכונה הסתיים באמצע שנת 2010.
  • נווה אביב - שכונת של בתים צמודי קרקע בעלת ציביון דתי לאומי

ראשי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ברחובות. בתמונה עם יצחק כץ, ראש העירייה ועם אבא אבן.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צבי שטיינמן כיהן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר[8]. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו בשנת תשכ"ה 1965. את מקומו מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, המשמש בתפקיד עד היום (2013).

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחובות בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פקודת העיריות 1934 - אכרזה על היותם של תושבי רחובות לעירייה, 22 בספטמבר 1950, קובץ התקנות 120, 13 באוקטובר 1950, עמ' 72-74
  2. ^ ספר המועדים- כרך ח': ימי מועד וזיכרון, מאת ד"ר יום-טוב לוינסקי
  3. ^ פרופיל רחובות באתר הלמ"ס
  4. ^ ‏בשנת 1990, התמזגה יפאורה, שמקום משכנה היה ברחובות, עם חברת תבורי ל"יפאורה-תבורי", שהוא מגדולי יצרני המשקאות הקלים בישראל‏
  5. ^ גבורה בשחקים – מטוס המיסטר מגן הבנים ברחובות, באתר "מפה"
  6. ^ תוכנית המתאר באתר העירייה
  7. ^ קובי בן-שמחון, הארלם. רחובות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
  8. ^ קובץ PDF הפרדס, תשרי תש"ח - אוקטובר 1947, עמוד 8 (באתר HebrewBooks.org)
  9. ^ הספר זמין לעיון מקוון באתר הספרייה הלאומית.

קואורדינטות: 31°53′38.03″N 34°48′59.04″E / 31.8938972°N 34.8164000°E / 31.8938972; 34.8164000