ארז'בט וזר
 | |
| לידה |
23 בינואר 1915 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 2003 (בגיל 88) אויפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| פרסים והוקרה |
Paul Demeny award (1994) |
  | |
ארז'בט וזר (במקור וינטר, בהונגרית: Vezér Erzsébet; בודפשט, 23 בינואר 1915 – בודפשט,[1] 5 ביולי 2003) הייתה היסטוריונית ספרות יהודייה-הונגריה, מורה לספרות. דודה היה ארנה וינטר מהנדס כימי וממציא. היא קנדידטית במדעי הספרות (דוקטורט .CSc) ספריה הרבים והן מחקריה פורסמו לאורך כמעט שבעה עשורי יצירתה. וזר הייתה מן הבולטות של היסטוריוני הספרות ההונגריים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארז'בט וינטר נולדה במשפחה יהודית כבתם של שאנדור וזר (וינטר) (1879–1957), פקיד ושל תרזיה פְלֶש (1886–1965).[2] היא השלימה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) בין השנים 1932 לבין 1937. בין השנים 1937-1946 הייתה כתבנית במפעלי גנץ לקרונות רכבת (בשל יהדותה לא הייתה יכולה ללמד). בשנת 1941 קיבל תעודת הוראה. בין השנים 1946–1948 היה תועמלנית במרכז התעשייה הכבדה ובין השנים 1948–1950 היה תועמלנית במרכז סחר החוץ של התעשייה הכבדה. בשנת 1950 עבד כמרצה במשרד החינוך הציבורי. בין 1952 ל-1953 הייתה מורה. בין 1954 ל-1957 הייתה מלקטורית בהוצאת הספרים האקדמית. במשך שש השנים הבאות, היא הייתה עמית מחקר במכון ללימודי ספרות של האקדמיה ההונגרית למדעים. בין 1963 לבין 1972 הייתה מנהלת המוזיאון הספרותי פטפי. היא פרשה ב-1972. בין 1973 ל-1974, הייתה בעלת מלגת IREX בניו יורק. משנת 1990 הייתה חברת נשיאות של החברה למדעי החברה.
היא פרסמה 8 כרכים. כתביה פורסמו ב-
- Élét és Irodalom
- Kritika
- Nagyvilág
ספריה, מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנדק אלק (מחקר, 1937)
- זיכרונות (ראיונות, 1967)
- לאור יצירותיו והווידויים של אנדרה אדי (1968)
- האם אני חי בלבבות צעירים? וידויים על אדי (1969)
- חייו והקריירה של אנדרה אדי (מונוגרפיה, 1969)
- הערות ומכתבים מהמערב (עריכה, 1975)
- חייה של אנה לסנאי (מונוגרפיה, 1979)
- חוג יום ראשון (מחבר שותף, 1980)
- ספר זיכרונות ביבו (מחבר שותף, 1980)
- דורות של קרוא וכתוב (כרך דוקומנטרי, 1986)
- ג'רג' לוקאץ': חי את החשיבה. ביוגרפיה בקלטת (עם אישטוואן ארשי, כרך ראיון, 1989)
- אנדרה אדי (1995)
- "הייתי רוצה להראות את עצמי" (1999)
- אני חושב על אדי. 125 שירים על אנדרה אדי ; עם. ועורך. ארז'בט וזר, אישטוואן מארוטי; מוזיאון לספרות פטפי, בודפשט, 2002
- ממרחק אל העכשיו. עדויות על אנדרה אדי. ארז'בט וזר ואישטוואן מארוטי; החברה ההונגרית להיסטורייה של הספרות, בודפשט, 2002 (ספריית החברה ההונגרית להיסטוריית הספרות)
- צלילים ישנים שנשמרו. ראיונות נבחרים ; עם כמה, הודעה לעיתונות. המוזיאון לספרות פטפי, בודפשט, 2004
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנדידטית למדעי הספרות (1969)
- עיטור מסדר הכוכב של הרפובליקה של הונגריה (1990)
- מדליית הזיכרון של פאל דמן (1994)
- צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1995)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פטר הרמן : מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó מסת"ב 963-8477-64-4
- מי זה מי בספרות ההונגרית? הוצאת Könyvkuckó, בודפשט, 1999 מסת"ב 9-638157-91-7