פאל דמן

פאל דמן
Demény Pál
	אין תמונה חופשית
לידה	29 באוגוסט 1901; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	14 בינואר 1991 (בגיל 89); בודפשט, הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט
תפקיד	חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (2 במאי 1990–14 בינואר 1991)
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית

פאל דמן (במקור עד 1906 גולדשמיד,^[1] בהונגרית: Demény Pál;‏ בודפשט, 29 באוגוסט 1901^[2] – בודפשט, 14 בינואר 1991) היה פוליטיקאי קומוניסט הונגרי, מהנדס במקצועו. בשנת 1990 נבחר כחבר האספה הלאומית של הונגריה (חהר פרלמנט). אחיו המבוגר היה הצייר אוטו דמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1924[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאל גולדשמיד נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף וארנקה גולדשמיד.^[2] הודות לאחיו (אוטו דמן ואימרה), הוא התקרב לחוגי שמאל אנטי-מיליטריסטיים ולסוציאליסטים מהפכניים. בשנת 1918 סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה למסחר. באותה שנה היה חבר מייסד של מה שנקרא "קבוצת פועלים צעירים בלתי תלויים". ב-13 בפברואר 1919 הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) ולאחר מכן הפך לאחד ממנהיגי "הפדרציה ההונגרית של פועלים צעירים קומוניסטים" (KIMSZ) (הפדרציה הייתה ארגון נוער קומוניסטי שהוקם בין השנים 1919 לבין 1937 בהנהגת מפלגת הקומוניסטים של הונגריה לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (1 באוגוסט 1919) ופעלה באופן בלתי חוקי.

דמן השתתף בעריכה של שני גופי עיתונות בלתי חוקיים של הפדרציה. במהלך הרפובליקה הסובייטית הוא היה מנהיג הפועלים הצעירים ברובע 7 בבודפשט והצטרף לצבא האדום ההונגרי, שם שירת כתותחן. הוא נעצר לאחר נפילת הרפובליקה ושוחרר כעבור חודשיים. בדצמבר 1919 התחיל לעבוד במפעל הכימיקלים והתרופות של גדעון ריכטר. בשנתיים שלאחר מכן (1920-1921) למד כימיה בהתכתבות כסטודנט ב-Technische Hochschule ששכן בבירת אוסטריה (סוג של אוניברסיטה שהתמקדה במדעי ההנדסה), אך באוגוסט 1921 הוא נעצר שוב בשל התארגנות מהפכנית. הוא סירב להגירה שהוצעה לו במסגרת ההסכם הסובייטי-הונגרי (חילופי השבויים ההונגרי-סובייטי) וסיים במחנה מעצר ובכלא למשך מספר שנים. בכלא הבשיל אצלו הרעיון ש"אי אפשר לבנות מפלגה בניכר", אז הוא קבע כמטרה ליצור תנועה מבית. באוגוסט 1923, במכתב שנשלח ל-Communist Young Workers International, הוא כתב את הדברים הבאים: "[...] תאמינו לי [...] אני רק חושב על איך להגדיר את האסטרטגיה שלנו." הודעה זו יכולה להיחשב למעשה כרעיון הבסיסי של עצמאות. גם העובדה שדמן הוטרד מהסכסוך בין סיעת בלה קון לבין סיעת ינה לנדלר תרמה לכל זה, ולאחר שלמד מסדרת התבוסות, קבע לעצמו להיזהר. הוא חשב שצריך לבחור בדרך אחרת מבחינת השיטות.

מ-1924 ועד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בינואר 1923 הוא נשא את תרזיה לישקה בבודפשט.^[3] בסיעת דמן-רודאש, שנוסדה ב-1924, היו שישה חברים מייסדים. הסיעה התרחקה בהדרגה מהתנועה הבולשביקית הרשמית. הסיבה להקמת הסיעה הייתה גם ההתנגדות למדיניות המנהיגים הקומוניסטים המהגרים. התנועה הפכה למשמעותית בפרברי בודפשט, בצ'פל ובאזורים הכפריים נוצרו חוגי לימוד. בשנות ה-30 היו כבר 200–300 חברים, ובמהלך המלחמה 800. לדברי דמן, הרבה יותר אנשים הזדהו עם הסיעה. דמן הפך לחבר ועד של "איגוד הפועלים האנטי-אלכוהוליסטים" ומילא תפקיד בהקמת "ועדת הנוער הלאומית". תומכיו הופיעו ב"איגוד הפועלים האספרנטיסטי ההונגרי" וגם ב"המשמר המארגן"^[4] שאורגן על ידי הקולונל אאורל שטרומפלד מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). ב-1925 הפך דמן לחבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הונגריה, אך ב-1932 גורש מהמפלגה בשל דעותיו הקומוניסטיות. בין שתי מלחמות העולם הוא ארגן את "איגוד התיירות של חוקרי הטבע" ואת "איגוד החינוך הגופני של הפועלים". בערך בתקופה זו עסק גם בכתיבת ספרים והוצאת ספרים. בשל פעילותו זו נידון ל-2 שנות מאסר, חלק מהן בילה כאסיר עמית עם מתיאש ראקושי (לימים ראש ממשלת הונגריה) ועם ארנה סיץ' בכלא צ'ילאג (Csillagbörtön) בסגד. זה היה כאשר ראקושי העיר עליו: " ...סביב דמן, משהו לא בסדר. [. . . ] חשוד, מקים סיעות, ועוד. . .".

בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא שוחרר בנובמבר 1940. אנשי דמן הכינו כמה פעולות משותפות, שביתות וחבלה ביחד עם הסוציאל-דמוקרטים של צ'פל ועם קומוניסטים אחרים. במהלך מלחמת העולם השנייה, הסיעה של דמן (ודמן בתוכה) החביאה פליטים, יהודים (למשל את גאבור פטר) ואת אנשי שירות העבודה שברחו וסיפקה להם מסמכים מזויפים. הסיעה אספה נשק כדי להילחם נגד אנשי מפלגת צלב החץ והגרמנים. עד 1944, סיעת דמן הייתה אחד הפלגים החזקים בתנועה הקומוניסטית ההונגרית. באוקטובר - לאחר מספר פגישות - סיכם דמן על הסכם שיתוף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית והשתתף בהתנגדות. התוצאות העיקריות שלהם היו מניעת השבתת מפעלים וחבלה בייצור, במיוחד בייצור התחמושת של הנשק. אחד מהישגיו הגדולים היה מניעת פינוי צ'פל ב-4 וב-5 בדצמבר 1944. ב-4 בדצמבר פרסמו אנשי צלב החץ כרזות על פינוי תוך 24 שעות, מה שעורר זעם עצום בקרב תושבי המקום. הכוחות המזוינים שהוקצו לכך הבטיחו למפגינים את תמיכתם. אנשי צלב החץ גורשו משם.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בפברואר 1945 הוא נעצר בהוראת ראקושי על ידי המשטרה החשאית שבשליטת הקומוניסטים של מוסקבה. היו לכך כמה סיבות, למשל העובדה שהוא לא הכיר בראקושי כמנהיג הקומוניסטים ההונגרים, והקומוניסטים ראו ב"הקמת סיעת דמן" ארגון נגד המפלגה הקומוניסטית. ה"פשע" הגדול ביותר שלו היה שסיעתו ריכזה את עיקר חברי המפלגה הקומוניסטית, במיוחד ב'צפל, ראקושפלוטה וקישפשט.^[5] אנשים רבים חשבו שהצעד הזה היה שגוי, כולל ג'רג' לוקאץ'. הוא הציע: "תנו לו במקום קתדרה באוניברסיטה".

במהלך משפטי הראווה, הוא נעצר ב-3 בפברואר 1945, ולאחר מספר חודשים של מעצר צבאי סובייטי נשפט על ידי בית המשפט העממי של בודפשט באשמת פשעים נגד העם. ב-17 ביולי 1946 הוא נידון לארבע שנים וחצי של עבודת כפייה, ולאחר מכן ב-1950 הוא הועבר למחנה המעצר המרכזי בקישטרצ'ה. ב-19 באוקטובר 1953 בארכאה ראשונה ואחר כך ב-3 במאי 1954 גזר עליו בית המשפט העליון עשר שנים באשמת התארגנות. הוא שוחרר ב-15 באוקטובר 1956 בהמתקת עונשו.^[6]

לאחר שחרורו עבד כמתרגם משפטי עד פרישתו לגמלאות ב-1967. ב-1957 זוכה מאשמת 1953 (התארגנות), אך הוא טוהר לגמרי רק ב-1989 מהאשמה במשפט הראווה בשנת 1946. בשנת 1967 החל לעבוד על זיכרונותיו ("הייתי שבוי המפלגה") ועל שיקום וטיהור תנועתו ואישיותו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת הסוציאליזם (1930)
מטריאליזם היסטורי (1931)
יפן האימפריאליסטית (1932)
תחי המלחמה! (1934)
אפריקה מתעוררת (1935)
הים התיכון הוא מוקד הפוליטיקה העולמית (1938)
סין נאבקת (1938)
היסטוריה מטריאליסטית של הפילוסופיה (1945)
"הייתי שבוי המפלגה". חייו של פאל דמן. 1988 (ספרי ריקוד דובים)
ההתמכרויות שלי, 1-2. הוצאת Magvető, בודפשט, 1989 (עובדות ועדים)
פאל דמן – ארווין ג'רטיאן : משפט הראווה הראשון, דיון בטלוויזיה, Közgazdasági és Jogi Könyvkiadó, בודפשט, 1989, מסת"ב 9632234413
השותף שלי לחדר, ספינוזה (אקדמי, 1989)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Varga László: "Forradalmi törvényesség" (Beszélő, 1999 november)
Így zajlott a kommunista elszámoltatás
Akadémiai kislexikon. Főszerk. Beck Mihály, Peschka Vilmos. Bp., Akadémiai Kiadó, 1989–1990
Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
Kortárs magyar írók 1945-1997. Bibliográfia és fotótár. Szerk. F. Almási Éva. Bp., Enciklopédia Kiadó, 1997, 2000
Kubinyi Ferenc: Fekete lexikon. Thousand Oak, Malomfalvi Kiadó, 1994
A magyar antifasiszta ellenállás és partizánmozgalom. Főszerk. Liptai Ervin. Bp., Kossuth, 1987
Magyar ki kicsoda 1990. Több mint 6000 élő magyar életrajza. Főszerk. Hermann Péter, szerk. Markóczy Mária. Bp., Láng Kiadó–TEXOFT Kft., 1990
Az 1990-ben megválasztott Országgyűlés Almanachja. Főszerk. Kiss József. Bp., Magyar Országgyűlés, 1992
Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996–
Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magyar nagylexikon VI. (Csen–Ec). Főszerk. Berényi Gábor. Budapest: Magyar Nagylexikon. 1998. 461–462. o. ISBN 963-85773-2-0
Szabadon választott. Parlamenti almanach 1990. Budapest, 1990, Idegenforgalmi Propaganda és Kiadó Vállalat, 102. p.
Rövid életrajz az 56-os Intézet honlapján
Rabságaim. Budapest, 1989, Magvető kiadó
Ezredvég – VIII. évfolyam, 1998/6 - Hegedűs Sándor: Munkásmozgalmunk jelentős személyisége – Demény Pálról
Demény Pál 1901–1991. Emlékkönyv; interjú Gyertyán Ervin, Bossányi Katalin, előszó Bodor Pál; Demény Pál Alapítvány, Bp., 1995

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פאל דמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ A Belügyminisztérium 1906. évi 118767. sz. rendelete. MNL-OL 30791. mikrofilm 587. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 14. oldal 33. sor.
^ ¹ ² Születése bejegyezve Budapest VI. ker. polgári születési akv. 2365/1901. folyószám alatt.
^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. IV. ker. állami házassági akv. 11/1923. folyószáma alatt.
^ A Magyarországi Szociáldemokrata Párt (MSZDP) Rendező Gárda elnevezéssel létrehozott a párt rendezvényeit biztosító, a rendre és a zavartalanságra felügyelő szervezet.
^ i. m. 283. p.
^ "A Magyar Szocialista Munkáspárt Központi Bizottságának 1957-1958. évi jegyzőkönyvei (Magyar Országos Levéltár kiadványai. II. Forráskiadványok 29. Budapest, 1997) | Könyvtár | Hungaricana". library.hungaricana.hu (בהונגרית).

[1] A Belügyminisztérium 1906. évi 118767. sz. rendelete. MNL-OL 30791. mikrofilm 587. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 14. oldal 33. sor.

[jaj-2] ¹ ² Születése bejegyezve Budapest VI. ker. polgári születési akv. 2365/1901. folyószám alatt.

[3] A házasságkötés bejegyezve a Bp. IV. ker. állami házassági akv. 11/1923. folyószáma alatt.

[4] A Magyarországi Szociáldemokrata Párt (MSZDP) Rendező Gárda elnevezéssel létrehozott a párt rendezvényeit biztosító, a rendre és a zavartalanságra felügyelő szervezet.

[5] . m. 283. p.

[6] "A Magyar Szocialista Munkáspárt Központi Bizottságának 1957-1958. évi jegyzőkönyvei (Magyar Országos Levéltár kiadványai. II. Forráskiadványok 29. Budapest, 1997) | Könyvtár | Hungaricana". library.hungaricana.hu (בהונגרית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]