אריק מיקלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק מיקלנד
Erik Mykland
מידע אישי
לידה 21 ביולי 1971 (בן 52)
ריסור, נורווגיה
גובה 1.72 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
ריסור
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1989
1989 – 1996
1995
1996 – 1997
1997 – 2000
2000 – 2001
2002 – 2004
2008 – 2009
2009
ברינה
סטארט
אוטרכט
פ.צ. לינץ
פנאתינאיקוס
מינכן 1860
פ.צ. קופנהגן
סטארט
דראמן
17 (1)
159 (11)
9 (0)
28 (0)
71 (3)
26 (0)
51 (1)
9 (0)
1 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1990 – 2000 נבחרת נורווגיה בכדורגל נורווגיה 78 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריק מיקלנדנורווגית: Erik Mykland; נולד ב-21 ביולי 1971 בריסור שבנורווגיה) הוא כדורגלן עבר נורווגי ששיחק בעמדת הקשר. למיקלנד 78 הופעות במדי נבחרת נורווגיה, עמה השתתף במונדיאל 1994, מונדיאל 1998 ויורו 2000.

מיקלנד נודע בשל תדמיתו הפרועה, בעיקר בשל העובדה כי שמו נקשר בשערוריות הקשורות לצריכת אלכוהול וסמים.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלנד החל את קריירת הבוגרים בברינה, ובשנת 1989 נמכר לסטארט תמורת 60 אלף כתר נורווגי. בעונתו הראשונה בסטארט, המועדון סיים במקום התשיעי. בשנת 1990 נבחר מיקלנד כקשר השנה בנורווגיה, ובשנת 1991 זומן לראשונה לנבחרת נורווגיה, כאשר באותה שנה סיים עם סטארט במקום השלישי בליגת העל הנורווגית, לאחר שהקבוצה השיגה ניצחונות מרשימים, כמו 5-0 על רוזנבורג ו-4-1 על וייקינג. מיקלנד המשיך להציג יכולת גבוהה בקבוצה ונחשב לאחד הצעירים המבטיחים ביותר בנורווגיה.

בשנת 1995 הושאל מיקלנד לאוטרכט ההולנדית לתקופה קצרה, שאחריה חזר לסטארט. בשנת 1996 ירד מיקלנד ליגה עם סטארט, ועזב את המועדון לטובת פ.צ. לינץ האוסטרית. בשנה זו נעשה על מיקלנד סרט דוקומנטרי בשם "מיגן", שתיעד את מיקלנד במשך שנה שלמה. בשנת 1997 חתם מיקלנד בפנאתינאיקוס, שם שיחק שלוש עונות, אך לא זכה בתארים משמעותיים על אף שהציג יכולת טובה. בשנת 2000 נבחר מיקלנד ככדורגלן השנה בנורווגיה, בזכות הצטיינותו הן בפנאתינייקוס והן בנבחרת נורווגיה ביורו 2000.

את עונת 2000/01 העביר מיקלנד במינכן 1860 מהבונדסליגה, שם שיתף פעולה בקישור עם תומאס הסלר, הראלד צ'רני, דניאל בורימירוב ובן ארצו וידר ריסט. את עונה זו סיימו מיקלנד ומינכן 1860 במקום ה-11. את עונת 2001/02 החל מיקלנד במינכן 1860, אך נחתך מהקבוצה כעבור חמישה משחקים, בגין סכסוך עם מאמנו פטר פוקולט. בינואר 2002 הצטרף מיקלנד לפ.צ. קופנהגן, שם מיעט לשחק בגין פציעות, אך זכה פעמיים באליפות של ליגת העל הדנית, ופעם אחת בגביע הדני. כאשר מיקלנד שיחק בקופנהגן, הוא רכש מוניטין בעייתי מחוץ למגרש, כאשר צולם על ידי עיתון מקומי כשהוא שרוע על מדרכה מחוץ לפאב בגילופין, ומבקש מעוברי אורח להתחרות עמו בהורדת ידיים, שלושה ימים לפני משחק חשוב.

ביוני 2004 פרש מיקלנד ממשחק פעיל באופן רשמי, לאחר שבמשך שנה שלמה לא שיחק כדורגל בגלל הפציעות. בשנת 2006 נטל מיקלנד חלק במשחק ראווה של נבחרת כוכבי העבר של נורווגיה מול כוכבי העבר של נבחרת ארגנטינה, בה שיחקו דייגו מראדונה, קלאודיו קאניג'ה ומתיאס אלמיידה. המשחק הסתיים בתוצאה 10-8 לארגנטינה. ביוני 2007 סייע מיקלנד לבנות בית ספר לכדורגל בעירו ריסור, ביחד עם חברו לקבוצת סטארט, ברנט כריסטיאן בירקלנד.

ביולי 2008 הודיע מיקלנד על חזרתו למשחק פעיל בגיל 36, כאשר חתם בסטארט ששיחקה אז בליגת המשנה הנורווגית. בספטמבר 2008 הורשע מיקלנד באחזקה ושימוש בקוקאין. ביוני 2009 פרש שוב מיקלנד לאחר שערך תשע הופעות במדי סטארט, אך חזר לשחק באותה שנה במועדון דראמן בליגה השלישית הנורווגית, לפני שפרש שוב לאחר תקופה קצרה.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1990 ערך מיקלנד את הופעת הבכורה במדי נבחרת נורווגיה, בניצחון 3-1 על נבחרת תוניסיה. במקביל, שיחק בנבחרת נורווגיה בכדורגל עד גיל 21, בה ערך 15 הופעות, והיה שותף לניצחון בתוצאה 6-0 על הנבחרת המקבילה של איטליה. בספטמבר 1992 הבקיע מיקלנד את שני השערים הראשונים והיחידים שלו במדים הלאומיים, בניצחון 10-0 על נבחרת סן מרינו, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. מיקלנד עלה עם נורווגיה למונדיאל 1994 עצמו, ופתח בשלושת משחקיה של נורווגיה, שהודחה בשלב הבתים למרות שצברה ארבע נקודות וספגה שער אחד בלבד.

מיקלנד העפיל עם נורווגיה גם למונדיאל 1998, ולא שיחק בשני משחקיה הראשונים של נורווגיה בשלב הבתים, אך נכנס כמחליף במחצית בניצחון המפתיע של נורווגיה בתוצאה 2-1 על נבחרת ברזיל, והיה לו חלק משמעותי בניצחון זה. בהפסד של נורווגיה 1-0 לנבחרת איטליה, שיחק מיקלנד 90 דקות. באותו מונדיאל, צולם מיקלנד משתכר בפאב בין המשחקים, בצוותא עם חברו לנבחרת הנינג ברג. שני השחקנים טענו כי שתו מספר בירות בלבד, אך כעבור מספר שנים, הודה ברג כי השניים היו שיכורים לחלוטין.

בשנת 2000 השתתף מיקלנד ביורו 2000, בו פתח בשלושת המשחקים של הנבחרת, ששוב הודחה עם ארבע נקודות וספיגה אחת בלבד. מיקלנד סחט במשחק מול נבחרת יוגוסלביה כרטיס אדום ממתיאה קז'מן שהכשיל אותו. משחק זה, בו ניצחה יוגוסלביה 1-0, היה ה-78 והאחרון של מיקלנד במדים הלאומיים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פ.צ. קופנהגן:

תארים אישיים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק מיקלנד בוויקישיתוף


נבחרת נורווגיהמונדיאל 1994

1 תורסטוודט • 2 האלה • 3 יונסן • 4 בראטסט • 5 ביורנבי • 6 י.פלו • 7 מיקלנד • 8 ליאונרדסן • 9 פיורטופט • 10 רקדאל • 11 יקובסן • 12 גרודאס • 13 בי ריסה • 14 נילסן • 15 לוקן • 16 סורלוט • 17 אגן • 18 האלנד • 19 סטראנד • 20 ברג • 21 רושפלדט • 22 בוהינן • מאמן: אולסן

נורווגיהנורווגיה
נבחרת נורווגיהמונדיאל 1998

1 גרודאס • 2 האלה • 3 יונסן • 4 ברג • 5 ביורנבי • 6 סולבקן • 7 מיקלנד • 8 ליאונרדסן • 9 ט.פלו • 10 רקדאל • 11 יקובסן • 12 מיירה • 13 בארדסן • 14 הגם • 15 אגן • 16 י.פלו • 17 ה.פלו • 18 אוסטנסטד • 19 הופטון • 20 סולשיאר • 21 ריסט • 22 סטראנד • מאמן: אולסן

נורווגיהנורווגיה
נבחרת נורווגיהיורו 2000

1 מיירה • 2 ברגדולמו • 3 ברגסטאד • 4 ברג • 5 אנדרסן • 6 סטראנד • 7 מיקלנד • 8 סולבקן • 9 ט.פלו • 10 רקדאל • 11 סקמלסרוד • 12 אולסן • 13 באקה • 14 הגם • 15 ריסה • 16 אגן • 17 קארו • 18 איברסן • 19 באקה • 20 סולשיאר • 21 ריסט • 22 ביורנבי • מאמן: סמב

נורווגיהנורווגיה