קוקאין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קוקאין
נוסחת המבנה של קוקאין
Cocaine-from-xtal-1983-3D-balls.png
שם IUPAC
methyl (1R,2R,3S,5S)-3- (benzoyloxy)-8-methyl-8-azabicyclo[3.2.1] octane-2-carboxylate
מזהים
מספר CAS 50-36-2
PubChem 5760
ChemSpider 10194104
נתונים כימיים
נוסחה C17H21NO4 
מסה מולקולרית 303.353 גרם למול
זמן מחצית חיים שעה
הפרשה כלייתי
בטיחות
מעמד חוקי

בישראל נכלל הסם בפקודת הסמים המסוכנים. בארצות הברית מוגדר ב-Schedule II.

קטגוריית סיכון בהריון C
סיכון לתלות גבוה

קוקאין הוא אלקלואיד טרופאני המשמש כסם, המופק מעלי צמח הקוקה, שגדל בעיקר בדרום אמריקה באזורים ההרריים של קולומביה, בוליביה ופרו.

קוקאין משמש ברפואה להרדמה, בעיקר בניתוחי עיניים, אף וגרון.

לצד השימושים הרפואיים שלו, הקוקאין הוא גם חומר פסיכואקטיבי שאנשים נוטים לעשות בו שימוש לרעה‏[1]. בשל היותו חומר רעיל וממכר, הפצתו, החזקתו וצריכתו שלא למטרות רפואיות אסורות כמעט בכל רחבי העולם. הקוקאין נחשב "סם של עשירים", בשל מחירו הגבוה (כמאה דולר לגרם).

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות הקוקאין כוללות המרצה של מערכת העצבים המרכזית, דיכוי התיאבון ותחושת אופוריה ומרץ. בנוסף, הקוקאין מחולל אפקט של הרדמה מקומית, והיה בשימוש לצרכים אלה לפני שהתגלה כסם פסיכואקטיבי. הוא משמש לכך גם כיום.

משתמשי קוקאין מייחסים כאבי גב כרוניים לנזק כתוצאה מהשימוש, ואף נטבע לכך מטבע לשון הולם באנגלית‏[2].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוקאין פועל על ידי חסימת נשא הדופמין.
השפעות פיזיולוגיות של מערכת החיזוק במצבי התמכרות לסמים - התגובה לקוקאין בהשוואה לתגובה למזון

הקוקאין פועל ישירות על קולטנים של המוליך העצבי דופמין. קוקאין הוא אגוניסט דופמינרגי, הפועל על ידי חסימת הנשא לספיגה חוזרת של דופמין חזרה לתא הקדם-סינפטי[1]. פעילות היתר של הדופמין היא הגורמת להשפעות הסם. ההשפעות המחזקות של קוקאין נגרמות עקב פעילות היתר של הדופמין בגרעין האקומבנס. הקוקאין גורם להתמכרות פסיכולוגית חזקה, כנראה בשל השפעתו הישירה על מערכת החיזוק. עם זאת לגמילה מקוקאין אין תסמינים פזיולוגיים חריפים ("קריזים") כמו אלה הנגרמים בשל גמילה מהרואין וסמים אופייטיים.

הקוקאין חוסם גם תעלות נתרן תלויות מתח. מסיבה זו הוא משמש גם לצורך הרדמה מקומית, במיוחד בצורה של טיפות עבור ניתוחי עיניים[1].

הכנה ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבקת קוקאין

אופן ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הקוקה נקטפים, נגרסים, ומושרים בחומר אתרי כמו מדלל צבע, בנזין, סולר ואחרים. לאחר ההשריה מסננים מהנוזל את תמצית העלים. החומר המתקבל עובר תהליכי סינון ומיצוק בעזרת תוספים שונים, עד שמתקבלת עיסה לבנה שייבושה מביא לקבלת אבקה לבנה גבישית שהיא הקוקאין.

חלק מהחומרים המעורבבים עם הקוקאין עלולים להיות קטלניים בפני עצמם, במיוחד לאלה המשתמשים בהזרקה.

אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל השימוש הנפוץ הוא בהרחה (הסנפה) או עישון, זאת על ידי המרת החומר מקוקאין הידרוכלוריד (מלח של קוקאין וחומצת מימן כלורי), שהיא האבקה המסיסה במים ועל כן מתאימה להסנפה ולהזרקה, אך נקודת הרתיחה שלה קרובה מדי לנקודת בעירתה ועל כן אינה מתאימה לעישון. לקוקאין freebase (קוקאין בצורתו הטהורה והפשוטה ביותר כאלקלואיד חופשי), נקודת רתיחה נמוכה בהרבה, ועל כן הוא מתאים יותר לעישון, שמבוצע בעזרת כלי מתאים (כמו מקטרת זכוכית או מבחנה). צורה זו של קוקאין נקראת ברחוב קראק.

קראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנת הקראק מקוקאין הידרוכלוריד מתבצעת לפי הנוסחה:

Coc-H+Cl + NaHCO3 → Coc + H2O + CO2 + NaCl

מכיוון שספיגה בריאות מהירה בהרבה מספיגה דרך ריריות האף, השפעת הקראק מתחילה מהר יותר ונגמרת מהר יותר (לרוב נמשכת כ-10 דקות). בהסנפה, הקוקאין פועל בצורה מתונה יותר מעישון (או הזרקה), ולכן לעישון קראק ישנה השפעה חזקה יותר, וכתוצאה מכך, ההתרסקות שלאחר מכן קשה יותר, וכך גם הסיכוי לפתח התמכרות גובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ Urban Dictionary: coke back