ארמון טופקאפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון טופקאפי
מודל של ארמון טופקאפי בנקודת סראגליו
החצר הרביעית - מבט אל פאביליון הקפה של הסולטאן.
גני הארמון
כלי אוכל מוזהבים אשר שימשו את הסולטאן - מוצגים במטבחי ארמון טופקאפי.
Topkapi1.jpg

ארמון טופקאפיטורקית: Topkapı Sarayı - "ארמון שער התותח") ממוקם בעיר העתיקה, בצידה האירופי של איסטנבול. הארמון היה מבנה המגורים הרשמי של הסולטאנים העות'מאנים והמרכז האדמיניסטרטיבי של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1465 - 1853. הארמון שוכן בנקודת סראגליו (רצועת אדמה) בין קרן הזהב וים השיש, לגדת מצר הבוספורוס.

בניית הארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמון נבנה במצוות הסולטאן מהמט השני בין השנים 1459 ו-1465. הארמון מורכב ממספר רב של מבנים קטנים המוקפים על ידי ארבע חצרות. הארמון נקרא "טופקאפי" - "שער התותח" - בשל מיקומו ליד שער באותו שם הפונה אל הבוספורוס.

בתקופת השיא התגוררו במתחם הארמון כ-4,000 נפש פרט למשפחת המלוכה.

מבנה הארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצר הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצר הראשונה קרויה Alay Meydanı ותופסת את כל שטח סראגליו. החצר מוקפת חומה וניתן להיכנס אליה דרך השער הראשי של הארמון - "השער הקיסרי" (Bab-ı Hümayun). בחצר נמצאת המטבעה המלכותית (הוקמה בשנת 1727), כנסיית איה אירנה, המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול וגנים נרחבים. "שער קבלת הפנים" (Babüsselam) מקשר בין החצר הראשונה לשנייה.

החצר השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצר השנייה (Divan Meydanı) כוללת את בית החולים המלכותי, המאפייה והמטבחים המלכותיים בדרום החצר, ההרמון המלכותי בצפונה, האורוות, ומגורי היניצ'רים.

החצר השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שער הרוגע" (Babüssaade) הוביל מהחצר השנייה לחצר השלישית בלב הארמון, בה נמצא בית האוצר של הממלכה, ספריית אחמד השלישי וכן חדר השרים (Has Oda), בה התייעץ הסולטאן עם שריו.

החצר הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצר הרביעית נמצאים הגנים הפרטיים של הסולטאן וכן מספר "קיוסקים" köşk - ביתנים המשמשים למטרות שונות, כגון חדר הכתר (Arz Odası) בו פגש הסולטאן את הפונים אליו (נבנה על ידי מורט הרביעי), בית שתיית הקפה המלכותי, וכן חדר ברית המילה - בה נהגו לעשות לילדי הסולטאן ברית מילה.

מבנים נוספים בארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארמון נמצאים גם "מגדל הצדק" - פאביליון בו נשמרים שרידים של הנביא מוחמד והחליפים הראשונים - ובהם שערות מזקנו של הנביא, וטביעת כף רגלו.

הארמון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה ה-19 החליט הסולטאן להעביר את מקום מגוריו לארמון חדש בו ניתן להתקין את החידושים של התקופה - חשמל, מים זורמים וטלפון. בשנת 1853 עבר מקום מגורי הסולטאן ומרכז האדמיניסטרציה של האימפריה העות'מאנית לארמון דולמאבהצ'ה.

כיום משמש ארמון טופקאפי כמוזיאון, והוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר באיסטנבול.

השוואה לארמונות מלכותיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה לארמונות ששימשו את משפחות המלוכה באותן תקופות, כגון ארמון שנברון וארמון ורסיי, ארמון טופקאפי שונה מהם בשל גודלו הקטן הבא לידי ביטוי במבניו החד קומתיים וחדריו הקטנים, וזאת על אף היות האימפריה העות'מאנית גדולה ועשירה מהאימפריה האוסטרו הונגרית ומצרפת. הבדל נוסף הוא סגנונו המזרחי של הארמון, בניגוד לארמונות האירופאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]