חומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקריב על חומת אביניון, צרפת. ניתן לראות שבחומה משולבים צריחים. בחומה ובצריח ישנם חרכי ירי ושיני חומה (שינות).
חומות העיר של עכו. מימין נמצאת חומת אל-ג'זאר החדשה ומשמאל חומת אל-עומאר הישנה שעמדה מול מצור נפוליאון.
חומת אדריאנוס בבריטניה

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד). לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

החומות באו בדרך כלל כחלק ממערכות ביצורים כוללות ולא עמדו לבדן. בעת העתיקה חומות הקיפו מבצרים וטירות. גם חומות גבול ארוכות לא עמדו לבדן, ולאורך החומה שובצו צריחים ומגדלי שמירה ומבצרים שבהם שכן חיל מצב. דוגמה לחומות כאלה הן החומה הגדולה של סין, חומת אדריאנוס או החומה האטלנטית - שבאו להגן על אזורים נרחבים, בדרך כלל בגבול שבין הציוויליזציה לספר, מפני פשיטות ברברים ואויבים חיצוניים.

מנהג בניין החומות החל בקדם האימפריה האכדית, והיה קשור לקום ערי המדינה. פעמים רבות הוכיחו חומות כבלתי חדירות, עניין שהביא לפיתוח טכניקות מצור. עם התפתחות הארטילריה (בייחוד התפתחות התותח היורה בכינון ישיר בכוח אבק השריפה) הפכו החומות לבלתי-יעילות. המצאת התותח הביא להתפתחות סוג חדש של חומות ששם דגש על ביצורים נמוכים, סוללות עפר ומגננים זוויתיים. ביצורים אלה היו ברובם זמניים ולמרות יעילותם, הם לא נראים מרשימים כמו החומות העתיקות של ימי הביניים. חומות עדיין היו בשימוש כלשהו במאה ה-19, למרות שעד לתקופה זאת הפכו בעיקר לחומות עץ, ולא אבן, והקיפו רק יישובים גבוליים. בחומות שובצו פעמים רבות צריחים ומגדלי שמירה, והן הוקפו בחפיר. החומות לרוב כללו חרכי ירי ושינות ("שיני חומה") שאיפשרו למגינים לירות חצים על הכוח הצר ממסתור בטוח יחסית.

חומות העיר הוא מערך ביצורים הכולל חומה שבה משובצים מגדלים, צריחים ושערי כניסה, הנבנה לרוב סביב אתרים מיושבים (ערים או יישובים אחרים) במטרה להגן על יושביהם מפני גורמים עוינים מבחוץ (ומבפנים). בחומת העיר שובצו מספר שערים, כאשר כל אחד מהם נשמר על ידי מגדלי שער חזקים ולעתים אף על ידי מצודה גדולה, ששימשה בסיס לחיל המצב ששמר על העיר. חומות העיר היו אופיניות בעיקר לעת העתיקה ועד לימי הביניים המאוחרים. חומות העיר העתיקות ביותר שניגלו היו חומות העיר יריחו לפני כ-8000 שנה והן כללו את רוב המאפיינים של חומה טובה. חומות עיר שימשו ערים לצורכי הגנה גם במאה ה-19, אם כי בעיקר נגד כנופיות שודדים ורק לעתים מועטות כנגד צבא מצויד היטב. חומות העיר עכו הצליחו לבלום את התקפתו של נפוליאון בונפרטה ב-1799 ולאחר מכן שופצו על מנת לעמוד כנגד ארטילריה. כיום, תפקידן של חומות העיר הוא בעיקר לשמש לנוי וכאטרקציה תיירותית. חומות עיר ידועות, שנשמרו עד היום במצב מצוין, כוללות את חומות ירושלים, חומות קרקסון, חומות דוברובניק, חומות אווילה וחומות עכו.

גם במאה ה-20 והמאה ה-21 נעשה שימוש בחומות, בעיקר לצורך הפרדה (חומת ברלין) או הגנה על יישובי ספר וצירי תנועה מפני ירי אש קלה, טילי נ"ט וצלפים. בישראל נעשה שימוש רב בחומות בטון מודולריות לצרכים אלה, על מנת להגן על התנחלויות, יישובי קו התפר ויישובי עוטף עזה מפני פיגועי ירי פלסטינים. גם בגדר ההפרדה יש חלקים הבנויים מחומת בטון. בחלקם (כגון זה ליד קלקיליה) משובצים מגדלי שמירה "פילבוקס".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומות מבצר נמרוד.