ארנו אמורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארנו אמוריצרפתית: Arnaud Amaury או Arnaud Amalric) היה נזיר ציסטרסיאני שתאריך לידתו לא ידוע ומת ב-1225, אב המנזר של מנזר פובלה בין השנים 1196 - 1198, אב המנזר גראן סלב בין השנים 1198 - 1202 ולאחר מכן אב המנזר סיטו (הדרגה הגבוהה ביותר במסגרת המסדר הציסטרסיאני), מ-1204 שליח האפיפיור (יחד עם קסטלנו) למאבק באמונה הקתרית וגם אינקוויזיטור, עמד בראש מסע הצלב האלביגנזי בתקופתו הראשונה, מ-1212 ארכיבישוף נרבונה.

השלב הראשון של מסע הצלב האלביגנזי, שהתחיל ב-1209, נקרא גם מסע הצלב של הברונים, כי מלך צרפת, דוכס בורגונדי ומספר רוזנים שהאפיפיור הציע להם לעמוד בראש מסע הצלב, סירבו ובהיות יתר המשתתפים ברונים שווי דרגה, הפיקוד הוטל על שליח האפיפיור, ארנו אמורי.

הצלבנים כיתרו את העיר בזייה והטילו עליה מצור ולאחר ניסיון הימלטות כושל של התושבים כבשו את העיר וטבחו בתושביה. למרות שבין תושבי העיר היה ידוע על קיומם של 500 קתרים בלבד, כל תושבי העיר נטבחו. על פי הסופר צזאריוס מהייסטרבאך, אחד מראשי צבא הצלבנים שאל את אמורי איך יוכל להבדיל בין הקתרים ובין תושבי העיר הקתולים; שליח האפיפיור השיב: "Caedite eos! Novit enim Dominus qui sunt eius" (הרוג אותם! יודע אלוהים את אשר לו).[1] בצד הצלבני היה גם נזיר ציסטרסיאני בשם פייר דה וו דה סֶרנֶה שכעבור עשר שנים כתב את ההיסטוריה של המערכה האלביגנזית. מקורות מודרניים מעריכים את מספר ההרוגים בין שבעת אלפים לבין עשרים אלף (המספר האחרון מופיע בדין וחשבון ששלח אמורי לאפיפיור עצמו). הידיעות על הטבח נפוצו במהירות רבה ותושביהם של יישובים רבים נבעתו והחליטו לקבל מחדש את עול הכנסייה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]