קטלאנית

ערך זה עוסק בשפה הקטלאנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קטלנית.

קָטָלָאנִית (ולנסית) (Català ‎(Valencià)‎)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים שבהם השפה מדוברת:	קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
סך כל הדוברים:	12 מיליון
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	7.5 מיליון
שיטת הכתב:	אלפבית לטיני
סיווג משפחתי:	הודו-אירופית  רומאנית   איברו-רומאנית    קטלאנית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	אנדורה שפה אזורית: איטליה (שפה אזורית בעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה) ספרד (שפה אזורית בקטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים)
שפה רשמית בארגונים:	בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
גוף מפקח:	המוסד ללימודים קטלאניים האקדמיה הוולנסיינית ללשון
ראו גם: שפה • רשימת שפות

קָטָלָאנִית (Català) היא שפה ממשפחות השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ-9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה.

תפוצה גאוגרפית

קטלאנית מדברים במקומות הבאים:

• הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
• חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
• האיים הבלאריים בספרד
• אנדורה
• חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
• אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
• "צפון קטלוניה" - בשטח צרפת
• העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה

מספר דוברי הקטלאנית

מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה

בשטחים בהם קטלאנית היא שפה רשמית

אזור	מבינים	יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד)	5,837,874	4,602,611
ולנסיה (ספרד)	3,512,236	1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד)	733,466	504,349
אנדורה	62,381	49,519
סה"כ	10,145,957	7,129,401

בשטחים בהם קטלאנית אינה שפה רשמית

אזור	מבינים	יודעים לדבר
אלגרו (סרדיניה, איטליה)	20,000	17,625
צפון קטלוניה (צרפת)	203,121	125,622
אראגון (ספרד)	47,250	45,000
מורסיה (ספרד)	אין מידע	אין מידע
שאר העולם	אין מידע	350,000
סה"כ	270,371	538,247

התפשטות השפה

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירינאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

דקדוק

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אבדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏ אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית	קטלאנית	ספרדית	צרפתית	לטינית
טוב	bo	bueno	bon	bonus
טובה	bona	buena	bonne	bona
טובים	bons	buenos	bons	boni
רומאי	romà	romano	romain	romanus
רומאים	romans	romanos	romains	romani
אובססיה	obsessió	obsesión	obsession	obsessio (פירוש מקורי - חסימה)
אובססיות	obsessions	obsesiones	obsessions	obsessiones

פועל

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

• vaig cantar - אני שרתי
• vas cantar - את/ה שרת

כינויי גוף

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאניים

מפת הניבים הקטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב-1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלקה מזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסי

• שלום: Hola
• בוקר טוב: Bo dia
• ערב טוב: Bona tarda, Bona vesprada
• לילה טוב: Bona nit
• להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
• להתראות בקרוב: Fins després!
• בבקשה: Per favor, si us plau
• מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
• טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
• תודה: Gràcies/mercè
• תודה רבה: moltes gràcies/mercès
• סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גם

• המוסד ללימודים קטלאניים
• האקדמיה הוולנסיינית ללשון
• הארצות הקטלאניות

קישורים חיצוניים

• קטלאנית, באתר אתנולוג
• אנציקלופדיה קטלאנה - אנציקלופדיה ומילון קטלאני-קטלאני
• מילון קטלאני-ספרדי-אנגלי-צרפתי-גרמני באתר grec.cat
• DACCO - מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח