קטלאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קַטַלַאנִית (ולנסית) (Català ‎(Valencià)‎)
מדינות בהן מדוברת: ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים בהם מדוברת: קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
סך כל הדוברים: 12 מיליון
דוברי שפת אם: 7.5 מיליון
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
רומאנית
איברו-רומאנית
קטלאנית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Andorra.svg אנדורה
שפה אזורית:
Flag of the Italian region Sardinia.svg אלְגֶרוֹ שבאיטליה
Flag of Spain.svg בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים)
שפה רשמית בארגונים: בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
גוף מפקח: המוסד ללימודים קטלאניים

האקדמיה הוולנסיינית ללשון

ראו גם: שפהרשימת שפות

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ-9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה.

תפוצה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטלאנית מדברים במקומות הבאים:

מספר דוברי הקטלאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה

בשטחים בהם היא שפה רשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מבינים יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד) 5,837,874 4,602,611
ולנסיה (ספרד) 3,512,236 1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד) 733,466 504,349
אנדורה 62,381 49,519
סה"כ 10,145,957 7,129,401

בשטחים בהם אינה שפה רשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מבינים יודעים לדבר
אלגרו (סרדיניה, איטליה) 20,000 17,625
צפון קטלוניה (צרפת) 203,121 125,622
אראגון (ספרד) 47,250 45,000
מורסיה (ספרד) אין מידע אין מידע
שאר העולם אין מידע 350,000
סה"כ 270,371 538,247

התפשטות השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנימציית מפת התפתחות השפות בחצי-האי האיברי

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

עיצורים בקטלאנית
וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפי ŋ ɲ n m
סותם ɡ k [ɟ c] d t b p
מחוכך ʤ ʧ ʣ ʦ
שורק ʒ ʃ z s
חוכך [ɣ] [ð] v f [β]
מקורב
(צדי)
w j
ʎ l
מקיש ɾ
רוטט r

* - פונמה נפרדת מ-/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית,
ואלנסית ועוד
* - אלופוני /k ɡ/ בסופי מלים/לפני תנועות קדמיות בניב
באלארית‏[1]
* - יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ]
* - אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים‏[2]

תנועות בקאטאלאנית

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אבדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏ אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית קטלאנית ספרדית צרפתית לטינית
טוב bo bueno bon bonus
טובה bona buena bonne bona
טובים bons buenos bons boni
רומאי romà romano romain romanus
רומאים romans romanos romains romani
אובססיה obsessió obsesión obsession obsessio (פירוש מקורי - חסימה)
אובססיות obsessions obsesiones obsessions obsessiones

פועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

  • vaig cantar - אני שרתי
  • vas cantar - את/ה שרת

כינויי גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הניבים הקטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב-1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלקה מזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום: Hola
  • בוקר טוב: Bo dia
  • ערב טוב: Bona tarda, Bona vesprada
  • לילה טוב: Bona nit
  • להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
  • להתראות בקרוב: Fins després!
  • בבקשה: Per favor, si us plau
  • מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
  • טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
  • תודה: Gràcies/mercè
  • תודה רבה: moltes gràcies/mercès
  • סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני עיצורים נזילים/תנועות אחוריות
  2. ^ יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר צדיים ו-/b/ לאחר /f/