קטלאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בשפה הקטלאנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קטלנית.
קָטָלָאנִית (ולנסית) (Català ‎(Valencià)‎)
מדינות שבהן השפה מדוברת: ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים שבהם השפה מדוברת: קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
סך כל הדוברים: 12 מיליון
מספר הדוברים שזאת שפת אמם: 7.5 מיליון
שיטת הכתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו-אירופית

 רומאנית
  איברו-רומאנית
   קטלאנית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Andorra.svg אנדורה
שפה אזורית:
Flag of Italy.svg איטליה (שפה אזורית בעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה)
Flag of Spain.svg ספרד (שפה אזורית בקטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים)
שפה רשמית בארגונים: בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
גוף מפקח: המוסד ללימודים קטלאניים

האקדמיה הוולנסיינית ללשון

ראו גם: שפהרשימת שפות

קָטָלָאנִית (Català) היא שפה ממשפחות השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ-9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה.

תוכן עניינים

תפוצה גאוגרפית [עריכה]

קטלאנית מדברים במקומות הבאים:

מספר דוברי הקטלאנית [עריכה]

מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה

בשטחים בהם קטלאנית היא שפה רשמית [עריכה]

אזור מבינים יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד) 5,837,874 4,602,611
ולנסיה (ספרד) 3,512,236 1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד) 733,466 504,349
אנדורה 62,381 49,519
סה"כ 10,145,957 7,129,401

בשטחים בהם קטלאנית אינה שפה רשמית [עריכה]

אזור מבינים יודעים לדבר
אלגרו (סרדיניה, איטליה) 20,000 17,625
צפון קטלוניה (צרפת) 203,121 125,622
אראגון (ספרד) 47,250 45,000
מורסיה (ספרד) אין מידע אין מידע
שאר העולם אין מידע 350,000
סה"כ 270,371 538,247

התפשטות השפה [עריכה]

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירינאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

דקדוק [עריכה]

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר [עריכה]

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אבדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏ אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית קטלאנית ספרדית צרפתית לטינית
טוב bo bueno bon bonus
טובה bona buena bonne bona
טובים bons buenos bons boni
רומאי romà romano romain romanus
רומאים romans romanos romains romani
אובססיה obsessió obsesión obsession obsessio (פירוש מקורי - חסימה)
אובססיות obsessions obsesiones obsessions obsessiones

פועל [עריכה]

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

  • vaig cantar - אני שרתי
  • vas cantar - את/ה שרת

כינויי גוף [עריכה]

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאניים [עריכה]

מפת הניבים הקטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב-1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלקה מזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסי [עריכה]

  • שלום: Hola
  • בוקר טוב: Bo dia
  • ערב טוב: Bona tarda, Bona vesprada
  • לילה טוב: Bona nit
  • להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
  • להתראות בקרוב: Fins després!
  • בבקשה: Per favor, si us plau
  • מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
  • טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
  • תודה: Gràcies/mercè
  • תודה רבה: moltes gràcies/mercès
  • סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]