קטלאנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קָטָלָאנִית (ולנסית) (Català (Valencià)) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה |
| סך כל הדוברים: | 12 מיליון |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 7.5 מיליון |
| שיטת הכתב: | אלפבית לטיני |
| דירוג: | לא בין 100 המדוברות ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו-אירופית רומאנית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | אנדורה, ספרד (בחבלים קטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים), איטליה (בעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה) |
| גוף מפקח: | המוסד ללימודים קטלאניים |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
קָטָלָאנִית (Català) היא שפה ממשפחות השפות הרומאניות.
השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ-9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה גאוגרפית
קטלאנית מדוברת ב:
- הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
- חבל ארץ הגובל את קטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
- האיים הבלאריים בספרד
- אנדורה
- חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
- אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
- "צפון קטלוניה" - בשטח צרפת
- העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה
[עריכה] מספר דוברי הקטלאנית
[עריכה] בשטחים בהם קטלאנית היא שפה רשמית
| אזור | מבינים | יודעים לדבר |
| קטלוניה (ספרד) | 5,837,874 | 4,602,611 |
| ולנסיה (ספרד) | 3,512,236 | 1,972,922 |
| האיים הבלאריים (ספרד) | 733,466 | 504,349 |
| אנדורה | 62,381 | 49,519 |
| סה"כ | 10,145,957 | 7,129,401 |
[עריכה] בשטחים בהם קטלאנית אינה שפה רשמית
| אזור | מבינים | יודעים לדבר |
| אלגרו (סרדיניה, איטליה) | 20,000 | 17,625 |
| צפון קטלוניה (צרפת) | 203,121 | 125,622 |
| אראגון (ספרד) | 47,250 | 45,000 |
| מורסיה (ספרד) | אין מידע | אין מידע |
| שאר העולם | אין מידע | 350,000 |
| סה"כ | 270,371 | 538,247 |
[עריכה] התפשטות השפה
השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירינאים.
במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.
[עריכה] דקדוק
הדקדוק של קטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומנית, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.
[עריכה] שמות עצם ושמות תואר
לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת -s.
מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אבדן כמעט מוחלט של הסיומת -n אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:
| עברית | קטלאנית | ספרדית | צרפתית | לטינית |
| טוב | bo | bueno | bon | bonus |
| טובה | bona | buena | bonne | bona |
| טובים | bons | buenos | bons | boni |
| רומאי | romà | romano | romain | romanus |
| רומאים | romans | romanos | romains | romani |
| אובססיה | obsessió | obsesión | obsession | obsessio (פירוש מקורי - חסימה) |
| אובססיות | obsessions | obsesiones | obsessions | obsessiones |
[עריכה] פועל
כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.
כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):
- vaig cantar - אני שרתי
- vas cantar - את/ה שרת
[עריכה] כינויי גוף
במו באיטלקית וספרדית, בקטלאנית קיימים כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.
[עריכה] ניבים קטלאניים
השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב-1861.
הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלקה מזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.
[עריכה] אוצר מילים בסיסי
- שלום: Hola
- בוקר טוב: Bon dia
- ערב טוב: Bona tarda, Bona vesprada
- לילה טוב: Bona nit
- להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
- להתראות בקרוב: Fins després!
- בבקשה: Per favor, si us plau
- מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
- טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
- תודה: Gràcies/mercè
- תודה רבה: moltes gràcies/mercès
- סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: קטלאנית |
